בישראל ישנה חובת ביטוח מפני נזק שנגרם לצד שלישי ומפני נזק אישי בתאונת דרכים, והפרה של חבות זו עלולה לגרור ענישה פלילית, אולם אין חובה על חברות הביטוח המסחריות לתת כיסוי ביטוחי על מלוא נזק הגוף למבוטחים. חוסר תיאום זה יוצר במקרים מסוימים קשיים רבים ועל כן, בית המשפט קבע כי בהוציאה ביטוח שלא מכסה את כל הנהגים, על חברת הביטוח להבליט הבלטת יתר את העובדה כי הביטוח מפני תאונות דרכים אינו מכסה את כלל השימושים על ידי מורשים לנהוג, כדי שלא תונח מכשלה בפני בעל הפוליסה, שתוצאותיה עלולות להיות הרות גורל מבחינתו. מצב דברים זה עלול להביא לתוצאה כי מרבית ציבור הנהגים ימצאו עצמם נוהגים ברכב כשבידם פוליסה שאינה תואמת לדין. בית המשפט קבע כי זוהי תוצאה קשה. המתבקש מתוצאה זו לחתור ככל האפשר להתאמה בין חובת הביטוח שקבע המחוקק ביחס למלוא הסיכון לנזק גוף מתאונת דרכים, לבין היקף הכיסוי הניתן בפועל בפוליסת ביטוח החובה לנהגים. בתי המשפט בארץ נוהגים במרבית המקרים לקבוע כי מקום שאין הסדר מפורש בתעודת ביטוח החובה בדבר ביטוח חסר לבעל הפוליסה ומי שנוהג מטעמו, הפרשנות התכליתית תהיה פרשנות מרחיבה של הפוליסה, כמעניקה את הכיסוי המתבקש לנזק הגוף שארע. רכבביטוח חובהפוליסה