הוגשה תביעת ביטוח לבית המשפט לתשלום תגמולי ביטוח כתוצאה מגניבת משאיות. לצורך הערכת שווי המשאיות הובאה מטעם הצדדים חוות דעת שמאים אשר העריכו את שווי הנזק. הצדדים לא היו חלוקים באשר לעצם חובת חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביטוח בגין גניבת המשאיות. גדר המחלוקת בין הצדדים הינו שאלת זכאות המבוטח לקבלת תגמולים מעבר לסך אשר שולם לה זה מכבר על ידי חברת הביטוח. בית המשפט פסק כי יש לדחות את טענת חברת הביטוח לפיה שילמה את מלוא התגמולים המגיעים למבוטח בעקבות אירוע גניבת המשאיות וכי המבוטח זכאי לקבל סכום אשר ישקף את ההפרש הקיים בין הסכום אשר שולם לו לבין שווי הנזק הממשי שנגרם לו כתוצאה מן הגניבה. בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח בדבר היות הסכום הנקוב בפוליסה "סכום מוסכם", משנטענה היא לראשונה רק במסגרת הסיכומים ולפיכך מהווה הרחבת חזית אסורה פיצויים בגין הימנעות חברת הביטוח מלשלם את התגמולים בזמן : עוד קבע בית המשפט במסגרת פסק הדין הנ"ל כי יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי הכלול במסגרת הפוליסה, לבין פיצוי בגין נזק תוצאתי שנגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על-ידי חברת הביטוח. טענת המבוטח לפיצויים המגיעים לו בשל הימנעות חברת הביטוח מלשלם את התגמולים במועד, בהתאם לסעיף 10 לחוק התרופות. הכלל הוא כי על התובע פיצוי זה להוכיח הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים לו הוא זכאי, אלא אם כן קיים קושי אובייקטיבי להוכיח את גובה הנזק, או אז תעשה הפסיקה על דרך של אומדןפוליסהביטוח פריצה / גניבהביטוח גניבת משאיתמשאיתתביעת ביטוח