פיצויים תאונת דרכים
פיצויים תאונת דרכים - פגיעה בפנים
אדם נפגע בתאונות דרכים, אשר שחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חל עליה. הוא איבד שליטה על הרכב בו נהג, פגע בקיר בטון, ונפצע במספר מקומות בגופו, בעיקר ברגליו ובפניו. הוא הובהל לבית החולים, כשהוא סובל משברים בעצמות הפנים, בשיניים ובלסת העליונה. כמו כן נגרמו לו שברים באגן וברגל שמאל. הוא אושפז בבית החולים שם שהה, לצורך טיפולים שיקומיים.
הוגשה תביעת פיצויים תאונת דרכים לבית המשפט, בית המשפט מינה שני רופאים מומחים, וקביעותיהם בחוות דעתם היו כדלקמן:
המומחה בתחום האורטופדיה, קבע כי נותרו לתובע 10% נכות בגין פציעה לפי סעיף 75(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 עקב צלקת רגישה ומכערת ברגלו השמאלית, ונכות בשיעור 30% לפי סעיף 48(1)(ז) לתקנות הביטוח הלאומי בגין הגבלה בינונית בתנועתיות מפרק הירך לאחר שבר. סה"כ נכות רפואית בתחום זה - 37%. המומחה הרפואי בתחום פה ולסת, קבע, כי בגין איבוד שיניו בלסת העליונה, זכאי התובע ל-1.5% נכות. כמו כן, עקב צלקת, הנראית לעין ורגישה למישוש בשפה העליונה, סבר המומחה שיש להעניק לתובע 5% נכות נוספים. בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובע סך של כ – 500,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד.
פיצויים תאונת דרכים - פגיעה אורטופדית
בית המשפט דן בתביעת פיצויים תאונת דרכים, בגין נזקי גוף, שנגרמו לאישה בתאונת דרכים, שנפגעה עת הלכה ברגל ורכב שלא הבחין בא דרס אותה. פגיעתה של התובעת היתה אורתופדית בעיקרה. היא הובהלה, כשהיא מחוסרת הכרה, לבית החולים, ושם אובחנו אצלה שלל חבלות בין היתר, שבר לא יציב דו צדדי של עצמות האגן, שבר של צוואר הומרוס שמאל, שבר של קונדיל הומרוס שמאל, שבר תוך מפרקי של סקפולה ימין. התובעת נותחה באותו בית חולים כדי לשחזר ולקבע את השברים באגן ובזרוע שמאל. לאחר מכן היא הופנתה לטיפול שיקומי בבית החולים לוינשטיין והיא שוחררה לביתה עם המלצות להמשיך בטיפול תרופתי, בטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק ולהיעזר בהליכה בהליכון.
מאחר והתאונה אירעה בדרך לעבודה מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ונקבעו לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי נכויות בגין שברים ועיוות באגן 25%, בגין מגבלות תנועה בכתף שמאל - 15%, בגין מגבלות תנועה בכתף ימין - 10%, בגין הגבלות ביישור מרפק שמאל - 10%, בגין אובדן שיניים - 2%. באשר להפרעה פסיכונוירוטית, נקבע כי ישנם סימנים קלים, אך אין הפרעה בהתאמה סוציאלית או בכושר העבודה, ולכן לא נקבעה נכות בשל כך. סך כל הנכות הרפואית הנובעת מן הפגיעה בתאונת הדרכים, כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית, היא בשיעור של 49.4% בית המשפט פסק לתובעת סך של כ- 500,000 ₪ כאשר מסכום זה נוכו התגמולים שקיבלה מביטוח לאומי.
פיצויים תאונת דרכים - שבר ביד
הוגשה תביעת המשפט תביעה לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התובע, עסק בריקון מים ממיכלית משאבה המחוברת לטרקטור ותוך כדי כך נתפסה ידו בציר האחורי של הטרקטור. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לו שברים ביד שמאל. ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים, שם אובחן כסובל, בין היתר, מן הפגיעות הבאות: שבר מרוסק סמנטגלי בעצם זרוע שמאל, פריקה בכתף שמאל, שבר עם תזוזה בכתף שמאל, קרע וחסר בעצב הרדיאלי השמאלי, פצעים וחבלות ביד ובחזה שמאל. התובע אושפז בבית החולים, ובמהלך אשפוזו עבר סדרת ניתוחים לשחזור ולאיחוי השברים והפריקה באמצעות החדרת פיני קיבוע, שחזור ואיחוי העצב הרדיאלי אשר לגביו נקבע כי לא ניתן לקרבו לתפירה, וקיבוע השברים בזרוע באמצעות החדרת מסמר לתוך התעלה. לאחר שחרורו מבית החולים, נבדק מספר פעמים בבית החולים, בבית החולים ובמרפאות קופת חולים כללית. במסגרת תביעת פיצויים תאונת דרכים מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, אשר בדק את התובע סיכם את נכויות התובע כדלקמן: עבור השיתוק בעצב הרדיאלי, סעיף 31(3) III 40%, עבור הצלקת סעיף 75(1) ב' 10%.נ עבור השבר בעצם הזרוע והחבלה בכתף, סעיף 41(1) ד' מתואם, 5%.ב דהיינו, נכות כוללת בשיעור של 55%. הנכות המשוקללת
היא בשיעור 48.7%.ו בית המשפט חייב את חברת הביטוח שך הטרקטור לשלם לתובע את סכום של כ – 350,000 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
פיצויים תאונת דרכים - הולך רגל
אדם נפגע בתאונת דרכים לפי משמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בהיותו הולך רגל, מאופנוע. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו שבר בעצם הזיגומה, משני הצדדים, שבר באף, דימום במוח, פצע בעפעף מימין והוא אושפז בבית החולים. התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ועקב התאונה. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לעצם אירוע התאונה והכיסוי הביטוחי. בהסכמת הצדדים, מונתה מומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, ובהסתמך על קביעתה מונה גם מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בחוות דעתה קבעה המומחית כי לתובע נשארה נכות נוירולוגית בשיעור של 5% לצמיתות, מותאמת לס' 34(א-ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, לאור הממצאים הנוירולוגיים קבע הפסיכיאטר, בין היתר, כי ההפרעה ממנה סובל התובע פוגעת בצורה בינונית בתפקודו החברתי, המקצועי והיום יומי, ונכון להיום, מצבו, מבחינת הנכות, מתאים ל-50% ע"פ סעיף 34 (ה) ומתוכם 30% לצמיתות ע"פ סעיף 34 ד בגין סימנים אופייניים של הגבלה בינונית בהתאמה סוציאלית ובכושר עבודה. בית המשפט פסק פיצויים בסך של כ – 850,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורכי דין.
פיצויים תאונת דרכים - התהפכות אוטובוס
אישה נפגעה בתאונת דרכים. התאונה ארעה עת הייתה נוסעת באוטובוס והתביעה הוגשה נגד נהג האוטובוס וחברת הביטוח. במהלך הנסיעה התהפך האוטובוס ונגרמו לה חבלות גוף רבות. היא פונתה לבית החולים שם טופלה. היא אושפזה במשך תקופה ארוכה ועברה הליך שיקום ארוך. במסגרת תביעת פיצויים תאונת דרכים שהוגשה בית המשפט מינה מומחים רפואיים במספר תחומים: פסיכיאטריה, אורתופדיה, נוירולוגיה ופלסטיקה. בתחום הנוירולוגי נקבעה לתובעת נכות צמיתה של 10% בשל תלונות על כאבי ראש ו- 15% בשל הפרעה בשדה הראיה. בתחום הפסיכיאטרי נקבעה לה נכות בשיעור 20% כתוצאה מהפרעה כרונית של תסמונת פוסט טראומטית המלווה בירידה תפקודית. בתחום האורתופדי מונה קבע המומחה, כי לתובעת נגרמו שברים בשלוש חוליות של עמוד השדרה. נקבעה לתובעת נכות כוללת בתחום זה בשיעור של 19%. בתחום הפלסטיקה
קבע המומחה שלתובעת נגרמו צלקות
באזור הפנים ושוק שמאל. הצלקות ניכרות לעין ובעלות משמעות אסטטית. המומחה קבע שיעור נכותה של התובעת בתחום זה בשיעור 15%.הנכות הרפואית המשוקללת הכוללת של התובעת עמדה על 57.86% ונפסקו לה פיצויים בסך של 1.6 מיליון שקלים כאשר מסכום זה נוכו הטבה בשל פנסיה מוקדמת תשלום תכוף ששולם לה.
פיצויים תאונת דרכים - פגיעה בעמוד השדרה
רקע עובדתי
הוגשה תביעה בגין פיצויים תאונת דרכים, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, כתוצאה מתאונת דרכים בה היתה מעורבת. התובעת נפגעה בתאונה, בין היתר, בראשה וכן בעמוד השדרה, ופונתה לבית החולים היא אושפזה מספר פעמים בבית החולים ועברה שני ניתוחים בעמוד השדרה. כיום, היא מרותקת לכסא גלגלים.
חוות דעת המומחה בתחום האורטופדי
במהלך המשפט מונו, בהסכמה, שני מומחים, ומאוחר יותר מונה מומחה שלישי. מומחה בתחום האורטופדיה, קבע שלתובעת נותרה נכות בשיעור של 30% מהתאונה, אך קביעה זו, כשלעצמה, לא נתנה תמונה מלאה על מצבה. מסתבר שבעבר, לפני התאונה, נפגעה התובעת בעת שנפלה ממקום גבוה ונגרם לה שבר דחיסה של גוף חוליה. לאחר התאונה דנן חלה החמרה הדרגתית במצבה והופיעו כאבים, אלא שבכל הבדיקות שנעשו לה לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים, למעט השבר. בשל הכאבים ובשל העובדה שהתובעת החלה להיות מרותקת לכסא גלגלים, הוחלט לנתחה, ונעשה לה קיבוע של חוליות עמוד השדרה מגובה החוליה הגבית השמינית ועד לחוליה המותנית השלישית. למרות הניתוח ולמרות טיפול שיקומי שעברה, נותרה התובעת מרותקת לכסא גלגלים עם תלות מלאה מבחינה תפקודית. יחד עם זאת, בבדיקת המומחה, כמו גם בבדיקות קודמיו, לא נמצאו סימני חסר עצביים אובייקטיביים המעידים על שיתוק של הגפיים התחתונות. דהיינו, התובעת מתנהגת כפרפלגית אך אין לכך כל אימות קליני, ואין כל אימות לכך גם בבדיקות שנעשו לה המומחה קבע שנותרה לתובעת נכות בגין פגיעה בעמוד השדרה המותני בשיעור של 50%, אך מתוך שיעור זה יש להפחית 20% על חשבון מצב קודם בעקבות השבר בחוליה המותנית הראשונה, ולכן, שיעור הנכות בגין התאונה הועמד על-ידיו, כאמור, על שלושים אחוזים.
חקירת המומחה בתחום האורטופדי
עורכי הדין של התובעת שלחו שאלות הבהרה וכן חקרה את המומחה נגדית על חוות דעתו. בחקירתו בבית המשפט שב המומחה והדגיש שהתובעת מתנהגת כפרפלגית אך אין כל אינדיקציה אובייקטיבית לכך. הפגיעה העצבית היחידה היא פגיעה תחושתית ולא מוטורית. המומחה המליץ ושב והמליץ שהתובעת תבדק ע"י פסיכיאטר ותיעשה לה הערכה מתאימה, וזאת, בשל העובדה שהוא, כמומחה בתחומו, לא מצא כל אינדיקציה לצורך בישיבה על כסא גלגלים.
מינוי מומחה פסיכיאטר
בעקבות המלצתו של המומחה בתחום האורטופדי כאמור, מונה פסיכיאטר. הפסיכיאטר, הבהיר מאוד את התמונה הרלבנטית. לדעתו השיתוק ממנו סובלת התובעת, ברגליה התחתונות, עושה רושם כנובע ממקור נפשי ועונה להגדרה של "הפרעה קונברסיבית". ההפרעה נושאת אופי כרוני והסיכוי לשיפור במצבה – נמוך. הפסיכיאטר העריך את נכותה הנפשית של התובעת ב-25%, אך רק 5% מתוכם קשורים לתאונה, ולכן, קבע 5% לצמיתות. לדעת המומחה, כאמור, תמונת המצב של התובעת מתאימה לתסמונת קונברסיבית, שמשמעותה התפתחות סימפטום גופני (שיתוק, עיוורון, הפרעה בתחושה, ללא סיבה אורגנית), הבא לשרת צרכים רגשיים לא מודעים.
טענות הצדדים
התובעת טענה במסגרת תביעת פיצויים תאונת דרכים, כי היא מוגבלת בכל תפקודיה מאחר שהיא מרותקת לכסא גלגלים, ובנוסף לכך, סובלת היא מכאבים קשים, מקשיון של הגב ותכיפות במתן שתן וחוסר סדירות של היציאות. חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את מרבית תביעת התובעת, ולפצותה בסכום לא גבוה, בגין מעורבותה בתאונה קלה במיוחד, שלא הותירה כל נכות או שהותירה נכות מזערית.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט סבר שהנכות התפקודית של התובעת, אמורה להבחן תוך התייחסות למצבה, לפני התאונה, לנכותה הרפואית, ולמצבה הרפואי לאחר התאונה, באותו חלק, המוכר ע"י הרופאים כנובע מהתאונה. ובחינה בדרך זו מעלה שנכותה התפקודית של התובעת מגיעה כדי 30%.נ כאמור, המומחה בתחום האורטופדי קבע שזוהי נכותה הרפואית כתוצאה מהתאונה, וזאת בשל פגיעה בעמוד השדרה המתני והקיבוע של עמוד השדרה. המומחה לקח בחשבון את מצב העבר בקובעו את נכות התובעת. לפיכך בית המשפט העמיד את נכותה התפקודית על גובה נכותה הרפואית האורטופדית ופסק לתובעת פיצויים בגין תאונת הדרכים עבור הפסדי שכר בעבר, הפסדי כשר השתכרות, עזרת צד ג' בעבר, עזרת צד ג' לעתיד, ניידות, התאמת דיור, מיזוג אוויר, כביסה וייבוש, אביזרים רפואיים, טיפולים נפשיים, הוצאות רפואיות כאב וסבל ושכר טרחת עורכי דין.
פיצויים תאונת דרכים - פגיעה ברגל
הרקע העובדתי
אדם נפגע בתאונת דרכים עת נהג ברכב פרטי. נגרמו לו נזקי גוף קשים בגינם אושפז בבתי חולים. התביעה לקבלת פיצויים תאונת דרכים, הוגשה נגד הנתבעת מבטחת הרכב. לתובע נקבעה נכות כללית צמיתה לתובע, ונכותו המשוקללת עמדה על 88%. הצדדים לתביעה הודיעו על הסכמתם למינוי מומחה שיקומי, להערכת צרכיו של התובע הצדדים ניהלו מו"מ ביניהם להסדר פשרה, אך משזה לא עלה יפה ונותרו פערים גדולים בין הצדדים נקבעו סדרי דין להוכחות. התובע טען לאובדן כושר השתכרות מלא ואילו חברת הביטוח טוענת כי כושר השתכרותו פחת ב- 50% בלבד.
חוות דעת המומחה השיקומי
בחוות דעת המומחה, הייתה התייחסות הן למצבו הכללי וכושר עבודתו של התובע הן לצרכיו. ממצאיו של המומחה בבדיקת התובע היו כי מצבו הכללי טוב. היה במצב רוח מרומם, מתמצא בזמן ובמקום. מהלך עם מכשיר קצר, קביים ומכשיר לייצוב הברך. קיצור רגל שמאל, אין תנועות במפרק הקרסול השמאלי. אין כמעט תנועה בברך שמאל. נעל אורטופדית מתאימה. צלקות רבות ברגליו, בבטנו. גורב גרב אלסטית ברגל שמאל, כושר עבודה - לעיתים גם ליקוי פוסט טראומטי קל, או ליקוי נאורו פסיכולוגי קל יכול להפריע לכושר השתכרות, המומחה טען כי עבודה בישיבה ללא מאמץ בהחלט יכולה לבוא בחשבון. יש לו מוטיבציה לעבוד ועם הכוונה והסבה מקצועית מתאימה זה אפשרי. המומחה השיקומי שם עיקר הדגש על הנכות האורטופדית והזכיר ליקוי פוסט טראומתי ממנו סובל התובע, בגינו הוא זקוק למעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי.
עדותו של התובע
התובע תיאר את סבלו ומגבלותיו בעדותו בבית המשפט, לדבריו אין הוא יכול לשבת זמן רב ומשפוקדים אותו כאבים הוא חייב לקום ולהלך. על מנת לשבת דרוש לו מרחב וכסא להניח את רגלו. לכן הוא גם מתקשה לשבת במקומות בילוי כמו בתי קולנוע. כדי להלך הוא זקוק למכשירים שונים, טען שהוא סובל מצלקות מאין אונות ומכאבים ונזקק לתרופות שונות וטיפול פסיכולוגי כמו כן ציין התובע בחקירתו הנגדית כי הוא נזקק לטיפולים רפואיים שונים - אורתופדיים אורולוגיים, ופסיכיאטריים, אך עולה מדבריו כי אין מדובר בטיפולים רציפים. הוא מאשר כי הוא עצמאי במרבית הדברים בתפקודו היום יומי. הוא עצמאי בלבוש, אכילה, והגיינה אישית. הוא נוסע לבד. לפעמים הוא הולך מרחקים קצרים עם קב אחד בלבד.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט ציין בפסיקתו לעניין פיצויים תאונת דרכים, כי עד לתאונה הנדונה השכלתו של התובע הייתה של 11 שנות לימוד בלבד. הוא ניסה לקדם את השכלתו, אך טרם ידוע אם יגיע לתואר האקדמי הנכסף ואם תואר זה ישפר סיכוייו למצוא עבודה מתאימה. אף שהשכלתו הייתה מוגבלת עובר לתאונה, התובע מעולם לא עסק בעבודה פיזית וגם עתה, בשל מגבלותיו, יתקשה לעסוק בעבודה פיזית כלשהי. נכותו הרפואית של התובע קשה ביותר כ- 88%, כאשר הנכות הדומיננטית הינה נכות אורטופדית, המקשה מאוד על יכולתו לנוע ממקום למקום, או לבצע תפקיד כלשהו הכרוך בעמידה. בית המשפט הוסיף כי לא כל המרכיבים של נכותו הרפואית משפיעים באופן ישיר על נכותו התפקודית. כך נכותו בשל לפרוטומיה, כריתת טחול, נמק אשך, פיסורה אנלית, וצלקות בעור, כללית ניתן היה לצפות, שאדם בעל השכלה נמוכה, שנכותו קשה כאמור, סיכוייו להשתקם קלושים וכושר השתכרותו בעתיד יהיה אפסי. במקרה הנדון, עם זאת, מגלה התובע מוטיבציה לשקם את עצמו, ולקדם את השכלתו. בעבר ביצע התובע תפקידים בעלי אופי ניהולי וקיים סיכוי שעם שיפור השכלתו ידע למצוא תעסוקה מועילה, אף שנכותו תגביל אותו במידה רבה. בהתחשב בנתונים כולם קבע בית המשפט לתובע נכות תפקודית בשיעור 70% וחייב את חברת הביטוח לפצות את התובע בגין הפסד השתכרות בעבר, הפסד שכר בעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת בעבר שנתנה אשתו, עזרת הזולת בעתיד, הוצאות נסיעה של בני משפחה בעבר, הוצאות נסיעה של התובע במהלך אשפוזו של התובע מאז שוחרר מאשפוז ועד רכישת, הוצאות רכב, רכישת רכב עם תוספות, הוצאות רפואיות, אביזרים אורתופדיים, שיעורי שחיה, כאב וסבל ושכר טרחת עו"ד.
