תאונת דרכים קשה

תאונת דרכים קשה - קיצור תוחלת החיים
אדם נפגע לאחר תאונת דרכים קשה, אשר ארעה במהלך עבודתו, בפגיעה הייתה בראשו. מיד לאחר התאונה, הובהל לבית החולים, שם אושפז במחלקה הנוירוכירורגית עד כשהוא מונשם ומחוסר הכרה. ולאחר מכן הועבר להמשך אשפוז ולשיקום לבית לוינשטיין. הוא הגיש תביעה לבית משפט על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולקביעת אחוזי נכות בעקבות התאונה מונתה מומחית לשיקום. בחוות דעתה הראשונה קבעה כי התובע מצוי במצב וגטטיבי וכי אפשר להגדיר את נכותו כצמיתה בשיעור 100% לפי סעיף 29(3)ג קביעת המומחית התיישבה עם קביעת ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר העריכה כי התובע סובל מקוודרופלגיה קשה - תסמונות מוחיות והפרעות בעצבים הקרניאליים כאמור בסעיף 29(3)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי ועל כן קבעה את נכותו בשיעור של 100% נכות לצמיתות


שאלת קיצור תוחלת החיים
כמו ברוב התובענות בהן נפגע סובל משיתוק גפיים ומאי שליטה על סוגרים, גם בתביעה זו התעוררה השאלה האם קוצרה תוחלת החיים של הנפגע עקב התאונה. באותם מקרים בהם הפיצויים כולם נפסקים בתשלום אחד יש חשיבות רבה לשאלה עד איזה גיל, דהיינו למשך כמה שנים בעתיד יש לחשב את הפסדיו והוצאותיו של הנפגע. כך, למשל, פרטי הנזק של ניידות ועזרת צד ג' עוסקים בהוצאה אותה יהיה על הניזוק לשאת עד אחרית ימיו. על כן, יש חשיבות לשאלה כמה שנות חיים צפויות לנפגע והאם יש קיצור של תוחלת החיים. בית המשפט ציין כי ההכרעה בשאלה זו אינה קלה. כבר דובר רבות בפסיקת בית המשפט על הקושי בו נתקל שופט הבא לקבוע שיעור קיצור תוחלת חיים אל מול האסכולות והגישות השונות המסתמכות על סטטיסטיקות ומחקרים נוגדים. בית המשפט פסק כי בדומה לשאלות דומות רבות אחרות בדיני הנזיקין, הכרעה בשאלת תוחלת החיים, כרוכה בהצבה של נתונים שונים, הצופים פני עתיד ואין לו לשופט "בן התמותה", ככל שצריך הוא לקבוע את תוחלת חייו של נפגע בתביעה לפיצויים על נזקים, אלא להיעזר בטבלאות, בחיזוי סטטיסטי, בפסיקה קודמת, ובהערכות של מומחים רפואיים. הפסיקה נוהגת לעשות שימוש בעזרים האמורים כדי לקבוע פיצוי לעתיד לניזוקים, ואף מעדיפה אותם על שיקולים אחרים שעניינם אמונה ורגש

תאונת דרכים קשה - פגיעה קרדיולוגית
בפני בית המשפט עמדה תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים קשה אשר ארעה לתובע. כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בחלקי גוף רבים וטופל בחדר מיון בבת חולים ואושפז לתקופה של כשבועיים. התובע טען בכתב התביעה כי בעקבות התאונה הוא סובל בין היתר מכאבים והגבלה בגב, כאבי ראש וסחרחורת, כאבים ומגבלות ברגל שמאל, כאבים בחזה, כאבים בשיניים ובחניכיים. עוד טען התובע כי עקב התאונה הוא נתון ללחצים נפשיים ופנימיים. התובע טען כי לפני התאונה הוא היה בריא ותפקד ללא כל קושי והגבלה וכי כתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות לצמיתות. המומחה בתחום הקרדיולוגי ציין כי התובע סובל ממצב לאחר קרע של האאורטה החזית היורדת עם תיקון כירורגי מוצלח. כמו כן, הוא סובל מכאבים שריריים-שילדיים כתוצאה מהתאונה. המומחה קבע את שיעור הנכות לצמיתות לפי מצב אחרי ניתוח של מפרצת של אבי העורקים בחזה או בבטן ללא הפרעות קשות בשיעור 60% לפי סעיף 11(3) ז' לחוק הביטוח הלאומי. המומחה בתחום האורטופד ציין כי מבחינה אורטופדית עבר התובע ניתוח לקיבוע שבר באזור הקרסול השמאלי. לדעתו, נותרה לתובע נכות בעקבות התאונה בשל השבר בקרסול השמאלי, בשל השינויים במפרק והגבלה בתנועות בשיעור 10% לצמיתות. בשל דלדול בשרירים באיזור הירך השמאלי, רגישות בהנעה של הברך השמאלית והגבלה בסוף טווח הכיפוף של הברך השמאלית, נקבעה נכות נוספת בשיעור 10%. בגין הצלקת באיזור החזה והשריטה באמה ימין, נקבעה נכות בשיעור 5%. המומחה בתחום פה ולסת קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות בשיעור 5% בגין ירידה בתחושה של עצב מימין. המומחה בתחום הפסיכיאטריה ציין כי יש לייחס את התסמונת הנפשית שהתפתחה אחרי תאונת הדרכים בה נפצע התובע בצורה קשה, כעל מצב שנגרם בעקבות התאונה. לדברי המומחה, נזקק התובע להמשך טיפול פסיכיאטרי לתקופה ממושכת והסיכויים לשיקומו במסגרת עבודה רגילה קלושים. המומחה העריך את נכותו של התובע בתחום הפסיכיאטריה בשיעור 25%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך של כמיליון שקלים כאשר מסכום זה נוכו תגמולי ביטוח לאומי

תאונת דרכים קשה - קרע ברצועות בברך
אדם נפגע בתאונת דרכים קשה כשהוא רכוב על אופנוע, כתוצאה מהתאונה, נפגע באורח קשה. הוא סבל מפגיעות רב מערכתיות ובהן פגיעת ראש, אוזניים, שברים בגב, שברים ברגל וקריעת רצועות הברך. התובע אושפז בבית החולים למשך כשלושה חודשים. הנפגע הגיש תביעה לבית המשפט. בתחום האורטופדיה מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר נתן שתי חוות דעת, כאשר בחוות הדעת הראשונה היה המצב זמני והתייצב לפני מתן חוות הדעת השניה. המומחה קבע כי לתובע נגרמו שבר כפול בירך שמאל, שבר בעצם הפיקה השמאלית, קרע בגיד הפיקה ימין, נזק למניסקוס, אשר נכרת חלקית בניתוח לאחר התאונה, קרע ברצועות המייצבות בברך ימין ושברים בחוליות עמוד שדרה מותני, כמו כן ציין המומחה כי התובע נותר עם צלקות רבות וגדולות באופן מיוחד, בהן צלקת בירך. חלק מן הצלקות נגרמו ישירות מן התאונה וחלקן כתוצאה מהניתוחים שעבר התובע בעקבות התאונה. לסיכום המומחה קבע כי הצלקות מקנות לתובע נכות בתחום האסתטי בשיעור של 20%, המהווים חלק מנכותו הכוללת. בנושא זה אין מחלוקת בין הצדדים. סך הכל מעמיד המומחה את נכותו המשוקללת הצמיתה של התובע על 71%. בית המשפט פסק לתובע סך של כ- 700,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין

תאונת דרכים קשה - פגיעה באגן
אדם הגיש נגד חברת הביטוח תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים קשה. התאונה ארעה כאשר התובע ישב על ספסל, ורכב פגע בו ומחץ אותו לקיר. התובע נחבל באגן ובירך שמאל. עבר שחזור סגור וקיבוע פנימי של השבר בירך וכן הושתל עור בירך. במותן, משמאל, נמצא אזור פתוח ונדרש ביצוע שתל עור בהמשך. התובע שוחרר מבית החולים עם המלצה שלא לדרוך על הרגל, טיפול פיזיותראפי ועזרה סיעודית בביתו. התובע קיבל בפועל טיפולים פיזיותרפיים, והרבה להתלונן על כאבים. להערכת נכותו של התובע, בית המשפט מינה מומחה בתחום האורטופדי אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 20% לפי סעיף 48(1)ו' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב הגבלה בתנועות מפרק ירך שמאל. 15% בהתאמה לפי סעיף 75(1)ב' – ג' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב צלקות נרחבות ומכערות. 10% בהתאמה לפי סעיף 48(2)ב' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב אי יציבות קדמית אחורית בברך ימין. 10% בהתאמה לפי סעיף 46 (3) לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב שבר באגן עם פגיעה במפרק סקרו-איליאק משמאל. 5% לפי סעיף 47(5)כ' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב קיצור רגל שמאל וכן 5% לפי סעיף 37(8)א' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי עקב שבר בחוליה בלי תזוזה ניכרת וללא הגבלות תנועה בקרבת החוליה, סך הכל הנכות המשוקללת של התובע הייתה בשיעור של 50.29% ובית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובע סך של כמיליון שקלים לאחר ניכויים, בתוספת שכר טרחת עורך דין

תאונת דרכים קשה - פגיעת ראש
אדם שנפגע בתאונת דרכים קשה הגיש תביעת פיצויים בבית המשפט. בית המשפט מינה מספר מומחים על מנת להעריך את נכותו של התובע. המומחה בתחום הפה והלסת קבע שלתובע נותרה נכות של 3% בשל היפואסטזיה, תחושה פתוחה, בחניכים של הלסת העליונה מימין, וזאת על פי סעיף 29(5)א לתקנות הביטוח הלאומי. המומחה בתחום הנוירולוגי קבע בחוות דעתו שלתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% על-פי סעיף 34ג לתקנות ביטוח לאומי ובשל פגיעה באונת המח הקדמית וכן שברים בקדמת הגולגולת. המומחה בתחום הפסיכולוגיה העניק המומחה לתובע 30 אחוזי נכות, לפי סעיף 34ד לתקנות ביטוח לאומי ובית המשפט פסק לתובע סך של כחצי מיליון שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין

לעמוד הקודם

מאמרים נוספים

הגדרת תאונת דרכים בחוק

התיישנות תביעה תאונת דרכים

פיצויים בתאונת פגע וברח

מה עושים לאחר תאונת דרכים

מוות בתאונת דרכים - חישוב פיצויים

אין צורך להוכיח אשמה בתאונה

פוליסת ביטוח חובה

רישיון נהיגה בתוקף

תאונה מכוונת

חוקרים של הביטוח

פסק דין על דרך הפשרה בתאונת דרכים

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה







תוכן עניינים

תאונות דרכים
תאונת אופנוע
דיני תעבורה
דריסת הולך רגל
מוות בתאונת דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות ילדים
תאונה בשטח ציבורי
נזקי גוף
דיני בנקאות
רישוי עסקים
דיני מכרזים
תביעה ייצוגית
דיני מיסים
הוצאה לפועל

מוצרים פגומים
חומרים מסוכנים
תקיפה
תקיפת כלב
לשון הרע
נזקי רכוש
פוליסות ביטוח
פגיעה בעבודה
מחלות מקצוע
נכות כללית
הגנת הצרכן
ארנונה
קרן פנסיה
דיני שטרות
משפט פלילי
פשיטת רגל

קצבת ניידות
נפגעי איבה
נפגעי פוליו
נפגעי גזזת
דיני עבודה
דיני חוזים
משפט מסחרי
נדל"ן / מקרקעין
ליקויי בניה
ירושה צוואה
משרד הביטחון
נישואין - גירושין
דיני מזונות
הסכם ממון
משמורת קטינים
תכנון ובניה




א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקע תחתון