תאונת דרכים כסף

אחת השאלות הנפוצות במקרים של תאונת דרכים היא כמה כסף אפשר לקבל על פגיעת תאונת דרכים, או כמה כסף מקבלים על תאונת דרכים מחברת הביטוח. כסף מהביטוח במקרה תאונת דרכים על פציעה – פגיעת גוף משולם מכוח פוליסת ביטוח חובה של כלי הרכב. תביעה על כסף תאונת דרכים תלויה בחומרת הפגיעה בתאונת דרכים וההשפעה של הפגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע שמגיש תביעה. כושר ההשתכרות של של אדם הינו נתון המסור לקביעה, הערכה ולשיקול דעת שיפוטי ומבוססים על שילוב בין נתונים כגון: רמת שכר, הכשרה מקצועית והשכלה לבין נתונים אחרים, כגון: יוזמה, חריצות, כשרון וכיוצא בזה. שילוב ובחינה של כל אלה יחדיו נועד לסייע לבית המשפט לקבוע את שיעור הפגיעה העתידי בכושר ההשתכרות של התובע ולפיכך לפסוק כסף על תאונת דרכים. תביעה על כסף תאונת דרכים - מרכיב נוסף בקביעת שיעור הפגיעה, בכושר ההשתכרות במונחים כספיים, הוא שכרו של התובע ערב התאונה. שכר זה משמש נקודת מוצא לצורך הערכת המשך דרכו המקצועית בתחום עיסוקו וסיכויו להגדיל את הכנסתו, אלמלא היה נפגע בתאונה
תאונת דרכים כסף – פיצויים לאישה שנפגעה בתאונה
רקע עובדתי
אישה נפגעה בתאונת דרכים, הוגשה תביעת פיצויים על כסף – תאונת דרכים כנגד חברת הביטוח. בעקבות התאונה אושפזה למשך שלושים ושלושה ימים בבית החולים, בשל שבר באגן וכן חבלה בראש. עם שחרורה מבית-החולים פנתה לטיפולי פיזיותרפיה ולהמשך מעקב אורתופדי וכן נעזרה בהליכון ובקביים. המומחה הרפואי אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע כי בשל התאונה סובלת התובעת מנכות צמיתה בשיעור משוקלל של 32%. המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית המשפט כמומחה בתחום אף-אוזן-גרון, הוסיף וקבע כי היא סובלת כתוצאה מהתאונה מנכות צמיתה בשיעור 10%, בשל טנטון טורדני באוזניה, ואילו הפסיכיאטר קבע כי היא סובלת בעקבות התאונה מנכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 5% בגין פוסט טראומה לאחר תאונת דרכים

המחלוקת בית הצדדים
בין הצדדים לתביעה הייתה מחלוקת באשר לסכום הפיצוי הכספיים שזכאית לו התובעת בגין תאונת דרכים. בתצהירי העדות שהוגשו מטעם התובעת וכן בסיכומיה טוענה כי הנזקים שנגרמו לה עקב תאונת דרכים מגיעים בערכי כסף לכדי מיליוני שקלים ואילו הנתבעת סברה כי הפיצוי המגיע לה בגין תאונת דרכים אינו מזכה בסכום כסף שנדרש ואינו עולה על עשרות אלפי שקלים. עוד סברה הנתבעת כי תאונת הדרכים הייתה תאונת עבודה ועל כן, יש לנכות מכל פיצוי שייפסק לה תגמולים רעיוניים, אותם זכאית הייתה לקבל מידי המוסד לביטוח לאומי, אילו הגישה תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי. מנגד, טוענה התובעת כי התאונה לא הייתה כלל תאונת עבודה ועל כן, אין מקום לניכוי של תגמולים רעיוניים. הנתבעת טענה כי התאונה אירעה בעת שהיא הייתה בדרכה לעבודה. מנגד, טענה התובעת כי ביום התאונה יצאו לא הייתה אמורה לעבוד

הנכות התפקודית
בית המשפט פסק כי הנכויות הרפואיות שנגרמו לנפגעת יש להן, כולן, השלכה תפקודית. הנכות האורטופדית מקשה עליה בהליכה, בישיבה ובעמידה ממושכת וכן בביצוע פעולות בהן היא נזקקת להרמת היד הימנית. הטנטון הטורדני באוזניה אף הוא בעל השלכה תפקודית, בהיותו גורם מפריע לריכוז ולקשב וכך גם הנכות הפסיכיאטרית. נכות זו, נובעת מתופעות פוסט-טראומתיות מהן סובלת התובעת בעקבות התאונה ואף כי מדובר בנכות מינורית ביותר, יש בה כדי לפגוע במידת מה בתפקודה של התובעת וביכולתה להתמודד עם מגבלותיה האחרות. בית המשפט ציין כי על-מנת לפסוק פיצוי בגין הנזקים הנובעים מנכותה התפקודית, יש לבחון את מגבלותיה התפקודיות של התובעת לאורך ציר הזמן ומבחינה זו, לא הרי מגבלותיה התפקודיות בתכוף לאחר התאונה כהרי מגבלותיה בחלוף הזמן ובהתייצב אחוזי הנכות. כמו כן, צוין כי יש לבחון את ההשלכות שיש למגבלותיה התפקודיות במישורים השונים של חייה, ההשלכות התפקודיות לעניין ניידות, או לצורך פעולות נקיון וטיפול במשק הבית

פסיקת בית המשפט לעניין כסף על תאונת דרכים
בית המשפט פסק כי בתכוף לאחר התאונה סעדו בני המשפחה את התובעת עד ששבה לתפקד באופן עצמאי ללא עזרה אישית. נוכח מגבלותיה, התובעת נזקקת להוצאות ניידות מוגברות וכן מקובלת שכן בתקופת אי הכושר הזמני ובטרם שבה לנהוג נזקקה להסעות מיוחדות ולשימוש מוגבר במוניות, התובעת עברה טיפולים הפסיכולוגיים וכן טיפולי ההידרותרפיה ונשאה בדמי השתתפות עצמית בעלות תרופות. לאור כל האמור לעיל בית המשפט פסק לתובעת כסף בגין תאונת דרכים - פיצויים בסך כ-1.5 מיליון שקלים בגין כאב וסבל, ניידות, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וכן שכר טרחת עורך דין

תאונת דרכים כסף – פיצויים להולך רגל
הרקע לתביעה
אדם נפגע בתאונת דרכים לפי משמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בהיותו הולך רגל. ממקום התאונה הועבר התובע לבית חולים. בבית החולים אובחן דימום תת עכבישי (בין קרומי המוח הרכים). לאחר שהתאושש והופסקה ההנשמה, הופיעו אצלו שינויים נפשיים, עם לביליות רגשית והתפרצויות חסרות מעצורים. הוא הועבר למחלקה הפסיכיאטרית ומשם הועבר ביום לבית לוינשטיין, שם אובחנה פגיעה מוחית פרונטלית דו-צדדית. כתוצאה מהפגיעה בתאונת הדרכים, ובין היתר בעקבות סימפטומים שהופיעו בעקבות הפגיעה בראשו, הורד הפרופיל הצבאי של התובע ל-21. התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה. חברת הביטוח לא חלקה על עצם אירוע התאונה והכיסוי הביטוחי. המחלוקת העיקרית התמקדה בשאלת הנכות התפקודית של התובע ושאלת גובה פיצוי הכסף בתאונת דרכים. בית המשפט מינה ארבעה מומחים רפואיים שקבעו לתובע נכות משוקללת בשיעור של 63.5% לצמיתות

תאונת דרכים כסף - נכות בתחום אף אוזן גרון
מומחה בתחום אף אוזן גרון, קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, לפי ס' 72(4)ד2 לתוספת לתקנות ביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956

תאונת דרכים כסף - נכות בתחום כירורגיה פלסטית
מומחית בתחום כירורגיה פלסטית קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בשל צלקת בולטת ומכוערת בלחי ימין וצלקות נוספות באפרכסת אוזן ימין, בגפה הימנית העליונה ובעור הקרקפת, לפי ס' 75(2)ב לתקנות ביטוח לאומי

תאונת דרכים כסף - נכות בתחום כירורגיה הנוירולוגי
מומחה בתחום הנוירולוגי, קבע כי התובע סובל מסרבול תנועתי, הפרעה מינימלית בקואורדינציה ומחולשה מינימלית בגפיים מימין. בגין מצב זה קבע המומחה כי לתובע נכות בתחום הנוירולוגי בשיעור של 10% לצמיתות, מותאמת לסעיף 35(1)ב לתקנות ביטוח לאומי

תאונת דרכים כסף - נכות בתחום הפסיכיאטרי
מומחה בתחום הפסיכיאטרי, קבע לתובע נכות נפשית צמיתה בשיעור של 50%, בשל תסמונת נפשית אורגנית פרונטלית חמורה, המגבילה את שילובו במסגרת חיים רגילה, לפי ס' 29(1)א2 לתקנות המל"ל - תסמונת מוחית והפרעות בעצבים הקרניאלים – המיפלגיה בצורה בינונית. הסימפטומים של האבחנה היו: הפרעות קשות בשיקול הדעת ובשיפוט תקין, ליקויים בהתמצאות, חוסר שליטה על מצבי רוח, אימפולסיביות, השטחה של מפלס האישיות, מצבי חרדה ו/או דיכאון

טענות חברת הביטוח
חברת הביטוח טענה כי אין ליחס כל נכות תפקודית כתוצאה מהפגיעה בשמיעה, היות ואין בנכות זו כדי להפריע לתובע לעסוק בתפקיד של מנהל עסקים, שזהו המקצוע שהתובע בחר לעצמו. כמו כן נטען לגבי הנכות בתחום הפלסטי כי אין לתובע כל נכות תפקודית, באשר אין בנכות זו כדי להפריע לתובע לעסוק בתפקיד של מנהל עסקים. עוד טענה חברת הביטוח כי יכולותיו הלימודיות של התובע לא נפגעו כתוצאה מהתאונה וכי הישגיו בלימודיים הלא מבוטלים, מעידים על שאיפתו ועל העדר כל נכות בתחום הפסיכיאטרי והתפקודי

החלטת בית המשפט
בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח וקבע כי ניסיונותיו של התובע לחזור ללימודים ולהצליח בהם מוכיח, בצורה שאינה משאירה מקום לספק, כי התובע עשה כל מאמץ כדי לסיים את לימודיו ולקבל את התואר שיאפשר לו לצאת לעבודה, להתפרנס ולהרוויח כסף בכבוד ולהתקדם בחיים. מגבלותיו ומצב בריאותו לאחר תאונת דרכים, בעיקר בתחום הנפשי, לא אפשרו לו זאת וכך נכשל. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין כ- 3.7 מיליון שקלים בגין אובדן השתכרות, טיפולים רפואיים, סיעוד, עזרת צד ג', כאב וסבל ושכר טרחת עורכי דין