|
לשון הרע - הוצאת דיבה  כאשר בית המשפט, בוחן האם כתבה שפורסמה בעיתון הינה בגדר לשון הרע, תחילה יעיין בפרסום כמכלול בכדי לקבוע מהו הרושם הכללי שיוצר מירקם הכתבה בעיני "הקורא הסביר" או "האדם הרגיל". הית המשפט יעשה זאת תוך בחינת המילים בהן בחר המפרסם, סדר הצגת העניינים, הסגנון, הניסוח ומבנה הפרסום בכללותו, כמו כן כן נדרש כי ככל שהבעת הדעה כוללת התייחסות גם לעובדות, אלה תהיינה נכונות. זאת, בעוד שהבעת דעה אינה חייבת להיות נכונה מבחינה עובדתית, ובלבד שאדם סביר יכול היה להסיק את המסקנה המשמיצה מעובדות נכונות בעיקרן, שעליהן התבססה הדעה. מקום שנמצא כי העובדות עליהן מבוססת הדעה אמת הן, וכי מתקיים יחס של סבירות כאמור, הרי שאם נאמרה הדעה בתום לב, היא תזכה להגנה גם אם אינה מבוססת ממש. ההגנות זו מגלמות נקודות איזון שונות, במישורים ובמצבים שונים, בין הזכות לשם הטוב לבין אינטרסים שונים שהמחוקק מצא לנכון להגן עליהם  |
תחומי עיסוק
נזיקין וביטוח
• תאונות דרכים • תאונת אופנוע • פיצויים בתאונת דרכים • תאונת דריסה הולך רגל • מוות בתאונת דרכים • רשלנות רפואית • תאונות עבודה • תאונות ילדים • תאונות בשטח ציבורי • תאונות שונות • מוצרים פגומים • קרינה וחומרים מסוכנים • תקיפה תקיפת כלב • לשון הרע • נזקי רכוש • פוליסות ביטוח שונות • תביעות ביטוח לאומי משפט אזרחי ומסחרי • דיני עבודה חוזים מסחרי • מקרקעין ירושה צוואה • תביעות משרד הביטחון |
||||
