חוק הגנת חיית הבר, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת חוק להגנת חיית הבר, התשי"ד-1954 - נועד להסדיר את תחום הגנת חיית הבר, צידתה והחזקתה, מתוך מגמה לשמור על אוכלוסיית החי הדלה מפני דלדול נוסף ולאפשר את רבייתה. לשם הגשמתה של תכלית זו נועדה סמכותו של השר להתקין תקנות לפי סעיף 16(5), הנוגעות לתנאי החזקה נאותים של חיות הבר. היתר להחזקת חיית בר : סעיף 12ב לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976, קובע כי התנאים לקבלת היתר להחזקת חיית בר הם כי ההיתר לא יעמוד בסתירה להוראות האמנה בדבר סחר בינלאומי במינים של חיות בר וכי מנהל השירותים הווטרינריים ייתן את הסכמתו למתן ההיתר. תנאים אלה אינם עוסקים בבטיחות ההחזקה של החיות אלא בפיקוח על תנאי ההחזקה. ה"הנחיות לטיפול והחזקה" של חיות בר שהוצאו על ידי חטיבת האכיפה והפיקוח של רשות שמורות הטבע ונועדו להדריך את המבקשים להחזיק בחיות בר, מכילות הנחיות הנוגעות לדאגה לשלומן של חיות הבר. ישנה מחלוקת משפטית בשאלה אם ניתן לגזור מחוק זה חובת זהירות של מחזיק בחיית בר כלפי בני אדם שניזוקו מהחיה. בעלי חייםחיות בר