|
רשלנות רפואית הרופא הסביר – מבחן ההתרשלות ההתרשלות של הרופא מבוססת על עיקרון הסבירות, ושואלת באילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק, בהתאם לאמצעים שהיה רופא סביר נוקט בנסיבות העניין. השיקולים ששוקל בית המשפט בקביעת החובה המוטלת על הרופא הינם רבים ומגוונים. בית המשפט נזהר מחד מקביעת התרשלות במקרה בו נעשתה טעות בשיקול הדעת של הרופא, וזאת על מנת לא ליצור רפואה הפועלת מתוך צורך להתגונן מפני תביעות רשלנות רפואית מאידך מביא בחשבון כי החולה מפקיד את גופו בידי הרופא, וכי יש לו ציפייה מוצדקת שהרופא יעשה כל שביכולתו למנוע תקלה או פגיעה כתוצאה מהטיפול. שיקולים נוספים שבית המשפט שוקל הינם ההסתברות שהנזק יתרחש, ההוצאות הנדרשות על מנת למנוע את הנזק, חומרת הנזק, הערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, היכולת היחסית למנוע את הנזק וכדומה. עוד נקבע, כי רופא אינו יוצא ידי חובתו בקבלת החלטה ההולמת את הממצאים הגלויים שבפניו, כי אם עליו לברר ולחקור גם אחר ממצאים נוספים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה, וכל זאת בשקידה ראויה ובמאמץ סביר. ודאי כי קבלת החלטה על סמך נתונים חסרים, שהיה ניתן וצריך לקבלם, עלולה להיות החלטה בלתי הולמת המבססת את הרשלנות הרפואית של הרופא  |
תחומי עיסוק
נזיקין וביטוח
• תאונות דרכים • תאונת אופנוע • פיצויים בתאונת דרכים • תאונת דריסה הולך רגל • מוות בתאונת דרכים • רשלנות רפואית • תאונות עבודה • תאונות ילדים • תאונות בשטח ציבורי • תאונות שונות • מוצרים פגומים • קרינה וחומרים מסוכנים • תקיפה תקיפת כלב • לשון הרע • נזקי רכוש • פוליסות ביטוח שונות • תביעות ביטוח לאומי משפט אזרחי ומסחרי • דיני עבודה חוזים מסחרי • מקרקעין ירושה צוואה • תביעות משרד הביטחון |
||||
