בתי המשפט בארץ קבעו כי קבע כי ישנה חשיבות רבה ביותר לביצוע רישומים במסמכים רפואיים על ידי רופא בעת הטיפול שהוא מעניק או סמוך לאחריו במסגרת בחינת שאלת הרשלנות הרפואית של רופא בבית המשפט. חשיבותם של הרישומים הרפואיים נובעת הן מהצורך לבצע מעקב אחר מצבו הבריאותי של המטופל ולקבל תמונת מצב מלאה באשר למצבו זה, על ידי כל גורם רפואי שיגיש סעד לאותו מטופל בעתיד, וכן מהצורך בראיות אותנטיות ובעלות משקל באשר להשתלשלות האירועים במהלך הטיפול הרפואי ובאשר לתוכנו ומהלכו של הטיפול אשר נטען כי היה רשלני. לפיכך בתי המשפט בארץ קבעו כי מקום בו לא נערכו רשומות רפואיות בנוגע לטיפול, ולא ניתן הסבר מניח את הדעת למחדל זה, יועבר נטל הוכחת העובדות השנויות במחלוקת שיכלו להתברר מתוך הרישומים אל כתפי הרופא או המוסד במסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא כל חוסר ברישום ובתיעוד רפואי מעביר אוטומטית את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע, אלא נקבע כי על היעדר הרישום והתיעוד הרפואי לנגוע ללב השאלה שבמחלוקת במסגרת תביעת רשלנות רפואית. כמו כן, אין מדובר בהעברה כללית של נטל הראיה אל הנתבע, אלא בהעברת הנטל לצורך הכרעה בסוגיה עובדתית קונקרטית. מסמכיםרפואהרשלנות רפואית (רופאים)תביעות רשלנות רפואית