ישנו ביקוש הולך וגדל לביצוע ניתוחים אסתטיים מסוגים שונים. איבות שומן, ניתוחי לייזר להסרת שיער ותיקון ראיה וכדומה. הניתוחים מבוצעים במקרים רבים על ידי מכונים פרטיים אשר גובים סכומים גבוהים עבור הניתוח. אין המדובר בניתוחים שהינם הכרחיים לצרכי בריאות, ולפיכך מערכת השיקולים, הן של הרופא, והן של המטופל, עשויה להשתנות על בסיס מידע בדבר סיכון, אפילו בהסתברות נמוכה, לנזק שיכול להיגרם למטופל כתוצאה מהניתוח. אין להתעלם אף מכך שהעלות של החובה הנדרשת הינה מזערית. האינטרס הכלכלי של מכונים אלו, ואף של הרופאים העובדים במסגרתם, בביצוע ניתוחים אסתטיים רבים הוא ברור. לפיכך, מתעורר החשש כי האינטרס של המכון או הרופא לבצע את הניתוח יגבר על הזהירות הנדרשת בבחינת התאמתו של המטופל לביצוע הניתוח. חשש זה התבטא בהתקנת תקנות בריאות העם - רישום מרפאות, שמטרתן הייתה לצמצם את המקרים של רשלנות רפואית ולחייב ביצוע פעולות כירורגיות בידי רופא בעל תואר מומחה בענף שהניתוח הוא בתחומו. הרקע לתקנות היה מספר אירועים של נזקים אשר נגרמו במסגרת ניתוחים פלסטיים שבוצעו על ידי רופאים שאינם מומחים בתחום וללא הכשרה מתאימה לכך וגררו תביעות רבות בעילה של רשלנות רפואית. ניתוחרפואהבריאות העם