מהי הגנה מן הצדק במשפט הפלילי ?

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט המכירה בסמכותו של בית המשפט לבטל כתב אישום שהגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. מקורה של הדוקטרינה במשפט המקובל האנגלי, והיא יושמה במספר מצומצם של מקרים גם על-ידי בתי המשפט בארצות-הברית. הדוקטרינה זכתה להכרה עקרונית גם בישראל בערעורים על צדקת הרשעתם של מוסדות בנקאיים ונושאי משרה בהם בשל אחריותם לוויסות מניות הבנקים. המערערים טענו כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם מטעמי "הגנה מן הצדק". טענה זו סמכו בעיקר על הטעם שמעורבותן העמוקה של רשויות השלטון בעידודה של מדיניות הוויסות מקימה להם זכות לסעד המבוקש על יסוד התפיסה של "השתק הרשות". כן טענו כי משהוטלו עליהם סנקציות במישור הציבורי-מינהלי, בהתאם להמלצותיה של ועדת חקירה ממלכתית, העמדתם לדין פלילי פוגעת בסיכוייהם לזכות למשפט הוגן, וכן יש בה כדי להעמידם ב"סיכון כפול". בפסק-הדין הכיר בית המשפט בסמכותו הטבועה של בית-המשפט לעכב הליך פלילי או לבטלו בהתקיים אחת מאלו: משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, בפסק-הדין הוסבר כי ביסוד ההכרה בכוחו של בית-המשפט להפעיל את הדוקטרינה של הגנה מן הצדק ניצב מתי משתמשים בהגנה מן הצדק : ההכרעה בשאלה אם המקרה שלפני בית-המשפט מצדיק את החלתה של הגנה מן הצדק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. דוקטרינת ההגנה מן הצדק עשויה לחול, בין היתר, אם שוכנע בית-המשפט בצדקת טענתו של הנאשם כי ההחלטה להעמידו לדין חרגה בבירור ממיתחם הסבירות. לעניין אופי הביקורת שבידי בית-המשפט הפלילי לקיים על צדקת הגשתו של כתב אישום בית המשפט הבהיר כי החלטה "שגויה" להגיש כתב-אישום כמוה כהחלטה "שגויה" שלא להגישו, נתונה גם היא לביקורתו של בית-המשפט הגבוה לצדק. אך לא פעם נפסק כי תרופתו הרגילה של נאשם המבקש להשיג על סבירות האשמתו היא בטענת "הגנה מן הצדק" שהמסגרת המתאימה לבירורה הוא ההליך הפלילי, אך במובחן מביקורתו של בית-המשפט הגבוה לצדק, בחינת סבירות שיקול-דעתה של הרשות המאשימה על-ידי הערכאה הפלילית עשויה להקיף גם את השאלה אם בנסיבות העניין הנתון יש בהגשת כתב-האישום כדי לפגוע באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות משפט פליליהגנה מן הצדקשאלות משפטיות