האם פוקר חוקי בישראל (טקסס הולדם) ?

האם פוקר (טקסס הולדם) הינו "משחק אסור" כהגדרת החוק: בפני בית המשפט עמדה השאלה האם משחק הפוקר טקסס הולדם, בו משולבים יסודות של גורל ומזל עם ידע ומיומנות, הוא משחק בו הגורם הדומיננטי המשפיע על סיכויי הזכייה הנו פועל יוצא של מזל ולא של יכולת, או שמא, השפעתו של המזל על תוצאת המשחק היא זניחה והאלמנט המשפיע והמכריע הוא ההבנה או היכולת. הגדרת "משחק אסור" בחוק: המושג "משחק אסור" כמשמעו בסעיף 225 לחוק העונשין הוגדר בסעיף 224 לחוק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. בית המשפט קבע כי משחק אסור הוא משחק אשר בו הגורם הדומיננטי המשפיע על סיכויי הזכייה הנו פועל יוצא של מזל ולא של יכולת. השאלה אם משחק מסוים עונה על ההגדרה הזו היא, מטבע הדברים, שאלה עובדתית באופייה. הקדמה - חוקי משחק הפוקר טקסס הולדם: המשחק מתחיל בחלוקת שני קלפים לכל שחקן הגלויים רק לו ונסתרים מהאחרים, הנקראים "קלפי כיס". בחפיסת קלפים, כידוע, 52 קלפים. אחרי קבלת הקלפים, נערך סבב הכרזות ראשון בו מחליט כל שחקן אם ברצונו להשתתף במשחק תמורת סכום מסוים של ז'יטונים או לפרוש. לאחר סבב ההכרזות, הדילר פותח 3 קלפים לעין השחקנים הנקראים "קלפי קהילה" - כל שחקן יכול לעשות שימוש בקלפים אלה ליצירת הצרוף הדרוש במשחק. פתיחת הקלפים נקראת "פלופ". נערך סבב הכרזות שני בו מחליט כל שחקן אם ברצונו להמשיך במשחק תמורת סכום מסוים של ז'יטונים או לפרוש. אם פורש בשלב הזה- מפסיד את הז'יטונים. לאחר סבב הכרזות זה פותח-מגלה הדילר קלף קהילה נוסף שנקרא "טרן".עתה נערך סבב הכרזות שלישי בו כל שחקן שוקל ומחליט אם ברצונו להשתתף או לפרוש ואם פורש מפסיד את השקעתו. לאחר סבב ההכרזות השלישי הדילר פותח עוד קלף קהילה הנקרא "ריבר". נערך סבב הכרזות רביעי המתנהל כקודמיו. לאחר סבב ההכרזות האחרון, השחקנים שנותרו חושפים את קלפי הכיס שלהם ובעל "היד הטובה ביותר" בדירוג הידיים של המשחק הוא הזוכה בז'יטונים שהצטברו בקופה. במהלך ההכרזות, השחקן רשאי להכריז "צ'ק" וזכות הדיבור עוברת לשחקן הבא אחריו. תתכן סיטואציה לפיה הזוכה בקופה הוא האחרון שנשאר במשחק לאחר שיתר השחקנים פרשו מלכתחילה או במהלך סבבי ההכרזות. במצב זה, לפי כללי התאחדות הפוקר, אין הוא חייב לחשוף את קלפי הכיס שלו והשחקנים האחרים אינם יודעים אם השחקן "בילף" או שהיה בעל היד הטובה ביותר בדירוג הידיים של המשחק. המבחנים להכרעה ע"י בית המשפט: בית המשפט ציין בפסיקתו כי כדי שמשחק קלפים כלשהו ייראה כמשחק הדורש חכמה הכרחי שיסוד זה יהווה הגורם המכריע לגבי תוצאת המשחק, ולכן לא יספיק הדבר, כי אותו יסוד ממלא תפקיד ממשי במקום שההשפעה המכרעת על התוצאה הינה בידי המזל או הגורל, כמו כן צוין כי "הגורם המכריע" ייבחן לאור המבחן הפנימי של המשחק, כשרונו או ניסיונו של השחקן המעולה או המומחה אינו קובע. טיבו של המשחק ייקבע לפי כללי המשחק ומטרתו, ובית המשפט ציין כי זוהי קביעה עובדתית טהורה ולאורה יש להסיק, על דרך ההיגיון, מהו היסוד, משני היסודות הנזכרים, שיש לו השפעה מכרעת על תוצאת המשחק. זאת ועוד, היותו של המשחק משחק מזל, מותנה לא בסיכויי הזכייה כשלעצמם, אלא במידת היכולת של פעולה מושכלת ידע והבנה, לשנות סיכויים אלה. פסיקת בית המשפט בעניין משחק רולטה חשמלית: בית המשפט דן בעבר במשחק של רולטה חשמלית. טענת ההגנה הייתה כי ניתן באמצעות חישובים מתמטיים מורכבים לחזות את מקום נפילתו של הכדור באותה מכונה, ועל ידי כך "לנצח" אותה. עריכת החישובים הללו דרשה מומחיות רבה, וודאי לא הייתה נחלתו של השחקן הממוצע. בית המשפט דחה את הטענה כי די בקיומה של אפשרות לגבור על המכונה בדרך זו, כדי להוביל למסקנה כי הגורם הדומיננטי באותו משחק הוא גורם ההבנה והיכולת, ולא גורם המזל. בית המשפט קבע, בין היתר, כי אין ספק שמטרת המחוקק לא הייתה לבחון את המשחק על פי יכולתם הנדירה של מומחים, אלא על פי אופן המשחק על ידי אנשים שאינם בעלי סמכא ובעלי מומחיות מופלגת בתחום זה, אשר עלולים להתמכר למשחקים מעין אלה, שגורם המזל רב בהם, והמטרה הייתה למנוע תוצאה קשה זו עוד קבע בית המשפט, כי את המסקנה איזה יסוד גובר, המזל או היכולת, יש ללמוד לאו דווקא מעדויותיהם התיאורטיות של מומחים, אלא דווקא מאותם אנשים בשטח המרבים לנצל את שירותי המכונות הללו ומשחקי המזל הללו. ההכרעה איזה יסוד גובר - המזל או היכולת: בית משפט השלום פסק כי טיבו של משחק הפוקר טקסס הולדם הוא כי הזוכה הוא השחקן שבידיו צירוף הקלפים העולה בערכו של זה שבידי אחרים. הקלפים מחולקים לשחקנים באופן אקראי, קרי, צירוף הקלפים שבידי כל שחקן נקבע בידי גורל, כך שבסופו של יום, האלמנט המכריע את תוצאת המשחק אינו היכולת אלא המזל. אי ידיעת הדין אינה פוטרת מאחריות פלילית: בית המשפט פסק כי הגישה הרווחת היא כי יש להתייחס אל טעות או אי ידיעה בדבר היות המשחק "אסור" כאל טעות שבחוק, קרי טעות במצב המשפטי ולא כטעות בעובדה. כלל הוא כי אי ידיעת הדין אינה פוטרת מאחריות פלילית, לנאשם תעמוד הגנת טעות במצב משפטי מקום בו הייתה טעותו בלתי נמנעת באורח סביר. מאחר ומדובר בסייג לאחריות פלילית, הנטל להוכחתו מוטל על הנאשם ועליו להוכיח כי טעותו הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. הדרישה לכך שהטעות תהיה בלתי נמנעת באורח סביר מצביעה על כך שרק אם לא היה בידי הנאשם למנוע את הטעות, למרות שפעל באורח סביר, יחול עליו הפטור. שאלות משפטיותהימורים