בקשה להצטרף כצד לתביעה אזרחית: לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת בעניין בקשה להצטרף כצד לתביעה אזרחית, בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. הגדרת אדם שנוכחותו בבית המשפט דרושה: עיקר הפסיקה שעסקה בפירושה של תקנה 24 התמקדה בחלופה האחרונה המופיעה בתקנה בשאלה מיהו אדם שנוכחותו בבית המשפט דרושה. פסיקת בית המשפט הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף, קיים חשש שפסק הדין בתובענה הנדונה בבית משפט יחייב גם את המבקש, אף אם לא תהווה צד לו. תובע שניתן היה לצרפו מלכתחילה: בפסיקת בית המשפט נקבע כי תנאי לקבלת בקשה לצירוף תובע נוסף על פי תקנה 24 הוא שניתן היה לצרפו כתובע מלכתחילה, בהתאם להוראות תקנה 21 לתקנות סדר הדין שעניינה צירוף תובעים לפני הגשת התביעה ושעומדת לו עילת תביעה נגד הנתבעים. תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לצרף בחזקת תובעים את "כל הטוענים לזכות סעד" בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. הטעם לדרישה זו הינו כי אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להידחות על הסף מחמת העדר עילה. שיקול היעילות הדיונית: אחד השיקולים החשובים בבירור בקשה לצירוף צד הינו שאלת היעילות הדיונית. במסגרת זו יובאו בחשבון, בין יתר הנתונים, המועד בו הוגשה הבקשה והשלב אליו הגיע ההליך. אף שתקנה 24 קובעת כי ניתן לצרף בעל דין בכל שלב משלבי הדיון, בית המשפט עשוי לדחות בקשת צירוף שהוגשה באיחור ושקבלתה תכביד על ניהול ההליך. סוגיית תיקון כתב התביעה: הוראת תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי מקום בו הוסף או הוחלף בעל דין, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת. במקרים רבים עשוי צירופו של בעל דין להוביל לתיקון כתבי הטענות שהוגשו במסגרת התובענה, תיקון כתב התביעה לפי תקנה 26 מקים לנתבע זכות לתקן את כתב הגנתו לפי תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט פסק כי תיקון שכזה, הנערך בשלב מאוחר של הדיון עלול להוביל להארכת הדיון ולסרבול ההליך ועל כן יש להביאו בחשבון בעת הכרעה בבקשת צירוף מכוח תקנה 24. סמכות עניינית: בעת צירוף תובעים נקבעת הסמכות העניינית על פי שוויה של התביעה המשולבת, הכוללת את עילותיהם של כל התובעים. הוראה מפורשת בעניין דומה ניתן למצוא בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי העוסקת באיחוד עילות תובענה. תקנה 46(ג) מורה כי מקום בו אוחדו עילות, יהא שיפוטו של בית המשפט באותה תובענה תלוי בסכום או בשווי של כלל נושאי התובענה ביום שהוגשה. תקנה 46(ג), כך קבעה הפסיקה, חלה לא רק כאשר מדובר בצירוף עילות גרידא אלא גם כאשר צורפו עילות עקב צירוף בעלי דין, הלכות אלו נקבעו ביחס לתקנות 21 ו-22 לתקנות סדר הדין האזרחי.תביעה אזרחית