פסק דין : 1. התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 26.7.90. בפסק דין חלקי מיום 7.7.98 נקבע כי מדובר בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים. התביעה כלפי הנתבעים מס' 3 ומס' 4 וכלפי הצד השלישי, נדחתה. נמשך הדיון באשר לזכותו של התובע לפיצויים בגין הנפילה מפיגום על גלגלים , ופסק דין זה ענינו בפיצויים אלה, שהתובע טוען כי הוא זכאי להם, מאת מעבידתו בעת הנפילה מפיגום על גלגלים , הנתבעת מס' 1. התובע הסכים כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה. הנתבעת הסכימה כי פסק הדין ינתן במקוצר. 2. הנפילה מפיגום על גלגלים ארעה 3 או 4 ימים לאחר שהחל התובע לעבוד בשרות הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת). הוא הועסק על ידה בעבודות צבע וניצב על גבי הפיגום, ממנו נפל לארץ במהלך העבודה. את הפיגום אפשר לראות בתמונה שנספחת לתצהירו של מר אלברט סימן טוב אשר סומן נ1/ בתיק המוצגים הנוגעים לשלב הראשון של המשפט. מדובר בפיגום מאולתר, עשוי צנורות מתכת, ניצב על גלגלים. לדברי התובע בתצהירו מיום 14.1.98, "הפיגום לא היה יציב והיה מתנדנד מתחתי, תוך כדי עבודה ובעיקר לאור העובדה שהוא על גלגלים מעל רצפה מכורכר ואינו מחובר ו/או קשור לגוף אחר כלשהו" (סע' 5(ט) לתצהירו). אמנם לא באה מצד הנתבעת הודעה מפורשת באשר לאחריות, אך הדגש בטיעון בקשר לאחריות בסיכומי ב"כ הנתבעת הושם על הרשלנות התורמת. לא הובאו עדויות מומחים בשאלת האחריות. שוכנעתי כי הנתבעת חבה כלפי התובע בנזיקין, בכך שלא סיפקה פיגום יציב ומתאים למטרתו, שהיה בו כדי למנוע את נפילתו של התובע ואת פציעתו, בעת העבודה. אין לייחס לתובע רשלנות תורמת באשר מדובר בעובד הנתון למרות מעבידו, הוא פעל לפי סדרי העבודה שהוכתבו לו, השתמש בפיגום שסופק לו ואין בו אשם מוסרי. אני קובע על כן כי הנתבעת תפצה את התובע על מלוא נזקיו. 3. רופאי הצדדים נחלקו על מצבו של התובע אשר בנפילה שבר את עצמות קרסול הרגל השמאלית, נלקח לבית החולים רמב"ם בחיפה, אושפז 16 ימים בבית החולים בנהריה, וכן אושפז שם בחודש אוקטובר 91' למשך 9 ימים לצורך הוצאת הפלטות והברגים מן הקרסול. על מנת להכריע במחלוקת הרפואית (ד"ר דניאל מטעם התובע קבע 28 אחוזי נכות תוך המלצה להפעיל את תקנה 15, ד"ר אגינסקי מטעם הנתבעת קבע 10 אחוזי נכות), מונה מומחה רפואי של בית המשפט, הוא ד"ר רופמן. ד"ר רופמן נתן חוות דעת מיום 7.1.99. בגין השברים המרוסקים בשוק שמאל באזור הקרסול התלונן התובע על כאבים בקרסול שמאל עם הגבלה בתנועות. הוא אינו יכול לעמוד או להלך מעבר למספר דקות. הקרסול והשוק נפוחים כל הזמן, כך טען התובע, ולעתים אין הוא יכול לדרוך בכלל על הרגל. בבדיקה נמצאו צלקות ניתוחיות ונפיחות סביב הקרסול. בהליכה היתה צליעה ברגל השמאלית אך התובע היה מסוגל ללכת על קצות האצבעות, אם כי התקשה ללכת על עקב שמאל. מסקנתו של ד"ר רופמן היתה כי "בעקבות הנפילה מפיגום על גלגלים נותרה נכות אורטופדית קבועה שכן בקרסול שמאל נותרה הגבלת תנועות קשה ולמעשה כמעט קבוע וכל זאת על רקע התפתחות התהליך הארתריטי הקשה במפרק עקב השבר התוך מיפרקי. מעבר לכך נותרו הצלקות הקשות והנפיחות הסינוביאלית במיפרק הקרסול... ניתן לקבוע כי נותרה נכות אורטופדית כתוצאה מהנפילה מפיגום על גלגלים האמורה שתואמת את סעיפי המל"ל 35(1)ג' לנזק הארתריטי בקרסול (ותואם גם לסעיף 48(3)ב). אשר על כן אני קובע את נכותו האורטופדית הצמיתה בגובה 20%. כאמור נותרה נכות גם בתחום הפלסטי (שלדעתי אין לערב אותה עם הנכות האורטופדית, שכן זו נכות קוסמטית ולא תפקודית!), ונכות זו הינה בגובה 10% לפי סעיף 75(1)ב." ד"ר רופמן לא נחקר על חוות דעתו. יש לקבל איפוא כי לתובע נגרמה בתאונה נכות של 28 אחוז לצמיתות, מזה 20 אחוז בתחום האורטופדי ו - 10 אחוז בגין הצלקות. אמנם מדובר בנכות של 20 אחוזים מבחינה אורטופדית, והנכות האחרת אינה תיפקודית. יחד עם זה, יש להדגיש שמדובר ב"הגבלת תנועות קשה", כדברי ד"ר רופמן, והיא עולה עד כדי "כמעט קבוע", כאמור בחוות דעתו. גם את הצלקות הוא הגדיר כקשות והדגיש את הנפיחות שבמפרק. לאור עיסוקו של התובע, מהותה של הנכות, והאמור בחוות דעתו של ד"ר רופמן, ניתן להעריך כי הנכות התיפקודית שנגרמה לתובע עולה על הנכות הרפואית. 4. התובע הוא תושב מעלות, נשוי + 4. לאחר שחרורו מן הצבא עבד משך כ - 12 שנה במשמר הגבול. אח"כ לא מצא את מקומו והועסק על ידי מעבידים רבים (אלסינט, בן דור, אבן צור, אתגר, או.אר.אס.), ולבסוף אך כשהחל לעבוד אצל הנתבעת, קרתה הנפילה מפיגום על גלגלים . לאחר הנפילה מפיגום על גלגלים המל"ל קבע נכות זמנית של 100 אחוז עד ליום 31.12.91. בפבר' 92' החל התובע לעבוד כמדריך במכללת "עתיד" עד אוג' 92'. בשנת 95' עבד אצל "אמנון מסילות", כנהג. תקופות שונות לא עבד, ולסירוגין עבד אצל פוגל, שגב הסעות, וכיום הוא עובד בחב' חיש-תור בע"מ, כנהג. הוא מסוגל לנהוג ברכב בו מותקנת תיבת הילוכים רגילה, אם כי לטענתו מתקשה בכך. לתובע עבר פלילי. בשנים 87 - 88 נשפט על שימוש במסמך מזוייף ומשיכת שיקים ללא כיסוי. באפריל 89 עבר עבירה של גניבת נכס שנתקבל עבור אחר. גם לאחר הנפילה מפיגום על גלגלים הסתבך בפלילים ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר אותם הוא ריצה בעבודות שירות (ת.פ. 504/99 של בימ"ש השלום בנהריה) ראה נ1/ וכן ת3/. אין לקבל את טענת התובע כאילו כל הקשיים המשפחתיים והכלכליים ובעקבות זה גם ההליכים הפליליים, כולם הם תוצאת הנפילה מפיגום על גלגלים . גם טענות התובע וכן טענות אשתו בדבר מידת ההיזקקות לעזרת צד שלישי - מופרזות ביותר. 5. התובע נולד ביום 11.7.49. הנפילה מפיגום על גלגלים ארעה ביום 26.7.90. היינו שביום הנפילה מפיגום על גלגלים היה התובע כבן 41 שנה. במקצועו הוא צבעי. לאחר הנפילה מפיגום על גלגלים לא יכול היה לעבוד כשנתיים ולאחר מכן חזר לעבודה באופן חלקי. אני מעריך שכיום הוא יכול היה להשתכר, אלמלא הנפילה מפיגום על גלגלים , כדי 5,500 ש"ח לחודש. אעריך את הגריעה החודשית בהשתכרותו אלמלא הנפילה מפיגום על גלגלים , תוך לקיחה בחשבון של כל הנסיבות, לרבות אי יציבות בעבודה, והרקע הפלילי, בסכום העולה כדי 1,500 ש"ח לחודש. 6. לאור הנ"ל, ובאופן גלובלי, אקבע את פיצוייו של התובע כדלקמן: א. כאב וסבל - סכום של 80,000 ש"ח. ב. הפסד מלא בעבר משך שנתיים - 130,000 ש"ח. ג. הפסד מחצית מכושר ההשתכרות משך שנה נוספת - 33,000 ש"ח. ד. הפסד חלקי בעבר, משך 82 חודשים, בניכוי 6 חודשים בהם ישב התובע במאסר בגין עבירות פליליות - 114,000 ש"ח. ה. הפסד השתכרות בעתיד - כיום התובע כבן 51 שנה. לפניו עוד 14 שנות עבודה. הפיצוי יעמוד על סך 205,000 ש"ח. ו. עבור עזרת צד שלישי, במידה המועטה בה נזקק לה התובע - 30,000 ש"ח. ז. הנכות של 20 אחוז בקרסול הרגל השמאלית יוצרת מגבלה בניידות. בעבור זה אני פוסק לתובע סכום של 40,000 ש"ח. סה"כ מתקבל סכום של 632,000 ש"ח. הפריטים שבסעיפים ב' ו - ג' לעיל ישאו ריבית ממחצית כל תקופה. הכל ישא הפרשי הצמדה וריבית מעתה ואילך. 7. מן המגיע כאמור לעיל יש לנכות את תגמולי המל"ל בגלל נכות עבודה. הם מסתכמים בסך של 310,121 ש"ח ליום 31.5.00 (ראה חוות דעתו של האקטואר שי ספיר נ11/). 8. היתרה תישא שכ"ט עו"ד לפי 15 אחוז מן הסכום המתקבל לתשלום. יש להוסיף מע"מ וכן את הוצאות המשפט בסך 10,000 ש"ח. פיגוםתאונות נפילהנפילהתאונת עבודהנפילה מגובה / מסולם