סעיף 13 לחוק אימוץ ילדים, כולל שמונה עילות אימוץ, מפורטות נסיבות המלמדות כי ההורה אינו ממלא חובותיו כלפי ילדו: אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו, ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו, ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו, ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו, ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם, הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו, ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו עילות האימוץ משקפות את האיזון שבו כאמור ניתנת עדיפות לטובת הילד בין זכות ההורים הטבעיים לבין טובת הילד, ההורה נדרש למלא חרבותיו כלפי ילדו על-פי יכולתו, והחוק מחייב את שירותי הסעד לסייע לו. ואולם יכולתו של ההורה נבחנת במבחן אובייקטיבי, המבוסס על צרכיו הנפשיים והחומריים של הילד, שאם לא יסופקו ייגרם לו נזק. קטיניםאימוץ