בית המשפט פסק כי הורה שאינו מקיים את חובותיו כלפי הילד על אף סיוע רשויות הסעד, מקפח את זכותו ההורית, גם אם מחדלו הוא פרי נסיבות אובייקטיביות. שכן, מטרת האימוץ אינה ענישת ההורה, האימוץ נועד לממש את זכותו העדיפה של הילד. בית המשפט הגדיר את מושג זכויות הילד בגדר פרישת סוכת ההגנה החוקתית על הילד. ביטוייה בהכרה בזכויותיו ובכך שמכלול הזכויות הוא גם ערובה להבטחת טובתו. כקנה מידה לפתרון סכסוכי משמורת או סכסוכים המתעוררים בין הורים לילדים, התפיסה שמקפל המושג בתוכו היא זו, הילד הוא יצור אוטונומי בעל זכויות ואינטרסים עצמאיים מאלה של הוריו. אמנם, היקפן של הזכויות עשוי להיות צר מזכויותיהם של מבוגרים, אולם בכך אין כדי לשמוט את הקרקע תחת הנחת היסוד בדבר זכויות הילד. על כן, על פי גישה זו, התפיסה בדבר זכויות הילד יכולה לשמש קנה מידה ראוי לפתרון סכסוכי משמורת, מאחר והוא מגן בצורה טובה יותר על הילד וטובתו הכללית מאשר עקרון טובת הילד קטיניםזכויות הילדאימוץ