פסק דין : 1. התובע יליד 1960 הגיש תביעה זו על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") וזאת עקב תאונת דרכים שבה נגרמו לתובע, לטענתו, נזקי גוף (להלן:"תאונת דרכים אין נכות"). 2. הנתבעת איננה חולקת בדבר חבותה לפצות את התובע על פי חוק הפלת"ד. המחלוקת הינה בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובע בעקבות תאונת הדרכים טופל התובע בבית חולים רמב"ם בחיפה, התלונן על כאבים בצוואר ובגב התחתון. צויין כי בעברו עבר ניתוח של פריצת דיסק. בבדיקה שלאחר תאונת הדרכים לא נמצאו שברים. התובע קבל צווארון ושוחרר לביתו לחופשת מחלה בת 3 ימים ומעקב בבית חולים. לאחר מכן, קבל התובע תעודות אי כושר לפרקי זמן נוספים שאותם הוא מייחס לתאונת הדרכים (ראה סעיף 9 לתצהירו של התובע). מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר משה רופמן אשר בדק את התובע וציין בחוות הדעת כי התובע נחבל בתאונת דרכים, המשיך במעקב אורטופדי וטיפולי פיזיוטרפיה ומשכחי כאבים וכן היה במעקב נוירולוגי, וכי לאחר כחודשיים חזר לעבודה אך מדי פעם נזקק לימי מנוחה. המומחה מצא כי אין כל הגבלה בתנועות ואין קיפוח נוירולוגי וכן מצא המומחה כי ההגבלה ביישור עמוד השידרה המותני שאינה מלווה בנזק עיצבי הינה תוצאת עברו הרפואי הקודם דהיינו, הניתוח שעבר בגבו בעבר. מסקנת המומחה היתה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מתאונת דרכים - אין נכות. 3. התובע טוען לראשי הנזק הכוללים הפסד השתכרות ו/או עזרה שקבל בעיסקו בגין העבר לתקופות ימי מחלה שקבל, הוצאות בגין נסיעות, והנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל). 4. הנתבעת כופרת בהיקף הנזקים הנטענים וטוענת כי תעודת המחלה הראשונה היא מיום 29.12.94 דהיינו, חודשיים לאחר תאונת דרכים אין נכות עם תחולה רטרואקטיבית מיום תאונת דרכים אין נכות. כמו כן, תעודת המחלה דנה בכאבי גב מבלי לציין את מקורם של כאבי הגב ועל כן אין לקבלה. 5. נשמעו עדויות בתיק זה כאשר התובע נחקר על תצהירו ת1/ (עמוד 7 לפרטיכל ואילך) וכן העיד החוקר מטעם הנתבע והרוקח ד"ר אחמד עבד אלבקי אשר לטענת התובע עזר לו בתקופת אי הכושר. הפסד השתכרות לעבר 6. שקלתי את טענות הצדדים ואת העדויות ונראה כי אמנם התובע הגזים במידה רבה בתביעתו. אמנם נכון כי תעודת מחלה המוצאת כחודשיים לאחר תאונת דרכים אין נכות עם תחולה רטרואקטיבית משקלה נמוך ואין לקבלה כמות שהיא. כמו כן יש לקחת בחשבון כי התובע גם אם לא עבד פרק זמן מסויים פיקח על עיסקו וביקר בו מדי יום, כך שמבחינת הפסדי השתכרות אין לומר כי מדובר בהפסד השתכרות כמו הצורך בסגירת עסק או העסקת עובד במשרה מלאה בתקופה זו. (ראה עמוד 8 שורה 29 ואילך וכן עמוד 9 שורה 25). התובע אישר כי בית המרקחת לא היה סגור אלא תקופה של ימים בלבד והתרשמתי מנתוני המחזור העולים מפנקסי המע"מ (נ3/) כי בית המרקחת פעל באופן סדיר בתקופה זו. בהעדר נתונים של ממש, ולאחר שהתרשמתי כי יש לזכות את התובע בפיצוי מסויים ובאומדן גלובלי בגין ראש הנזק של אובדן השתכרות לעבר וזאת בהתחשב בעדותו של הרוקח ד"ר אלבקי (עמוד 15 שורה 18 ואילך ולפיכך), אני פוסק לתובע בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר סך של 2,500.- ש"ח. הטענה לגבי הרחבת העסקתה של הגב' ג'מילה לא הוכחה והיא נדחית. הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות 7. באשר להוצאות רפואיות אלה לא הוכחו ועפ"י פסה"ד בעניין אלחדד (ע.א. 5557/95, סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח', פ"ד נא (2) 724), משלא הוכח כי טיפול רפואי לו נזקק התובע אם בכלל, איננו נכלל בסל הבריאות אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו בגין ראש נזק זה. עם זאת, התובע קבל טיפולים פיזיוטרפיים ובהנחה שההוצאות כוסו על ידי קופת חולים או על ידי הנתבע, יש לזכות את התובע רק בפיצוי בגין הוצאות נסיעה סכום באומדן גלובלי והסכום שנראה לי הוא סך של 1,200 ש"ח. נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) 8. כאמור, לתובע לא נקבעה נכות צמיתה כתוצאה מתאונת דרכים אין נכות. התובע מבקש לפסוק לו סכום המגיע למקסימום סכום שיקול הדעת של בית המשפט במקרים כאלה. דהיינו, 10% מן הסכום המקסימלי. ואילו הנתבעת לא ציינה פיצוי בגין ראש נזק זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובהתחשב בסוג הפגיעה, והטיפולים הרפואיים שניתנו עד להחלמה, אני פוסק לתובע סך של 7,000 ש"ח. 9. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בסעיפים 6, 7, ו-8 לעיל ובסך הכל סך של 10,700 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך דין, בשיעור של 13% בצירוף מע"מ. נכותתאונת דרכים