בית המשפט פסק כי העובדה שבני-זוג מקיימים חיי צוותא מבלי למסד את הקשר שביניהם באקט פורמאלי של נישואין ובייחוד כשהם נוהגים כך מתוך בחירה ולא בשל היותם מנועים מלהינשא, אינה חסרת משמעות. לעתים עשויה עובדה זו להעיד על ארעיות הקשר שבין בני הזוג, או על היותו קשר בלתי-מחייב, ובכך לשלול כוונת שיתוף. אך קיום חיי צוותא ללא נישואים עשוי להיות בעל משמעות, לא רק לעניין עצם תחולתה של הילכת השיתוף על בני זוג ידועים בציבור, אלא גם ואולי אף בעיקר לעניין היקף תחולתה של הילכת השיתוף על בני-זוג כאלה בנכסים. כך, צומצמה הלכת השיתוף אשר חלה בין ידועים בציבור לאותם נכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים המשמשים את הצדדים בחיי היום-יום, או נרכשו על ידם במשותף, כדוגמת תכולת הדירה, המכונית המשותפת ולהבדיל, לדוגמא, מנכסים עסקיים. בית המשפט פסק כי תחולת הלכת השיתוף במובנה המצומצם, כמפורט לעיל, על ידועים בציבור, הינה פועל יוצא של ניהול משק בית משותף על ידי הידועים בציבור כאשר לגבי נכסים אחרים נדרש התובע להוכיח כוונת שיתוף. כך, הלכת השיתוף אשר חלה על פי הפסיקה של בית המשפט על ידועים בציבור שונה מזו החלה לגבי זוגות נשואים, והיא מצומצמת ממנה מאחר ויש צורך בראיה נוספת על מנת להרחיבה מעבר לנכסי היום יום. הלכת השיתוףידועים בציבור