מי חייב לשלם מזונות ?

עורך דין מזונות ילדים : על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 , אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הוראות הדין האישי החל עליו. חיוב אב, על פי הדין העברי, במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו בגילאי 6 עד 15 מקורו בתקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד (ראה ע"א 1375/93 אבוטבול נ' אבוטבול, פ"ד נ(1) 215, 219). מגיל 15 עד 18 חובת המזונות נלמדת מדיני צדקה הכלליים במשפט העברי. החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסת האב אלא גם את הכנסתה של האם, ואם השניים משתכרים, הרי שההוצאות יחולקו ביניהם ביחסיות מתאימה. הלכה היא ,לעניין צרכיו הבסיסיים של קטין, כי אלה אינם נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב אלא מדובר בחובה משפטית שהקריטריון היחיד לה הוא צרכי הקטין. בגדר הצרכים ההכרחיים והבסיסיים של קטין נכללים: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות לרבות אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, חשמל, מים, גז, טלפון וארנונה), מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות חינוך בסיסיות, בריאות ותחבורה. מה שמעבר לכך - דוגמת צעצועים, חופשות, ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש - נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה וכפופים לתנאי האמידות של שני ההורים . יכולתו של האב לצורך קביעת היקף המזונות ההכרחיים אינה נקבעת אך ורק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו דוגמת רכוש, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת רכוש, חסכונות וכן פוטנציאל השתכרותו על פי מקצועו וכישוריו (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147 ; ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721). בחובת מזונות מדין צדקה האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה ליתן צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים לגבי חוב צדקה. (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 822, בעמ' 829-828 ; ע"א 591/81 פורטוגז הנ"ל; ע"א 254/76 יענקלוביץ נ' יענקלוביץ פ"ד לא(3) 169). רק כאשר האישה "אמידה", בין אם מנכסים ובין אם מעבודה, ומצבה הכלכלי שפיר מעבר לפרנסת עצמה - רק אז תחויב במזונות ילדיה מדין צדקה. ברם, כאשר אין משכורתה של האישה מספיקה למחייתה יחויב האב לבדו במזונות אלה (תמ"א (ת"א) 2245/88 הדר נ' הדר, פ"מ נא(1) 411, 414; א' גריידי מזונות ילדים - הלכה ומעשה, מהדורה שניה, בעמ' 115). לצורך פסיקת מזונות מדין צדקה יש לבדוק את רמת החיים אליה הורגל הילד ("כדי מחסורו"), את יכולת ההשתכרות של ההורים ("אמיד") ואת מצבו של הילד ("נצרך") (ראה לעניין זה ע"א 210/82 גלבר הנ"ל ). עורך דין מזונות בגירים : מקור חיוב הורים במזונות ילדיהם הבגירים מעוגן בהוראות סע' 4 ו-5 לחוק המזונות: 4. מזונות בין שאר בני-משפחה אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם - ילדיו הבגירים ובני-זוגם;..." "5. סולם המזונות אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה: (1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו; (2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; (3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4. סעיף 6 מתייחס להיקף המזונות: " היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 - לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו שלהחייב". לגבי בגירים המשרתים בשירות חובה, נקבע כי אחריותם של הורים לזון את ילדיהם הבגירים חלה גם לאחר הגיעם לגיל 18, בתקופת שירות החובה בצה"ל או בתקופת שירות לאומי לפי העניין (ע"א 4480/93 קירשנר נ' קירשנר, פ"ד מחמ(3) 461 ). החזקה שנקבעה בעניין קירשנר הנזכר, ולפיה מתקיימים בחייל המשרת שירות חובה התנאים של "נצרך" במובנו של חוק המזונות, הוציאה למעשה את סוגיית מזונות בגירים המשרתים בשירות חובה, מהצורך לערוך בחינה מפורטת של הקריטריונים המנויים בסע' 5 לחוק המזונות בכל מקרה ומקרה (ראה גם גריידי בספרו הנ"ל, בעמ' 41). נקבע כי שיעור המזונות בו מחויב אב כלפי ילדו הבגיר בעודו משרת בשירות צבאי הינו שליש מסכום המזונות אשר נפסקו לו בקטינותו. במקרה בו מדובר בתביעת מזונות ראשונה של הבגיר ולבית המשפט אין די נתונים כדי לעמוד על צרכיו, נפסק כי שיעור מזונותיו הינו שליש מתעריף המזונות המינימלי המשולם לקטין על ידי המוסד לביטוח לאומי (ראה לעניין זה גריידי בספרו הנ"ל עמ' 76 וכן תמ"ש 8410/97 פלוני נ' אלמוני, תק-מש 97 (3) 150). דיון חוזר - פסק דין מזונות : פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך. ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר כאמור, רק לאותם מקרים בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. מבחינה זו אין שוני בין פסק דין שהושג על יסוד הסכמה לבין פסק דין שיכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות. סכום מזונות שנקבע בהסכם : עוד נפסק כי, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותן בשלמות אחת, יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפנייה חוזרת לבית המשפט. שאלות משפטיותמזונות