דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

פסק דין : 1. הצדדים סמכו ידיי ליתן פסק דין בתובענה זו על דרך פשרה לפי סעיף 4 ג' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים"). 2. חברת הביטוח לא כפרה בחבותה לפצות את התובע על פי חוק הפיצויים, וכל שנותר במחלוקת בין הצדדים הוא שאלת גובה הנזק. 3. התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, ביום 31/1/96. התובע יליד 28/4/69. עובר לתאונה עבד התובע כטרקטוריסט אצל אחיו והשתכר כ- 2,000 ש"ח ברוטו. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע הוכרו 101 ימי אי-כושר שבגינם שולמו לתובע דמי פגיעה בסך 5,659 ש"ח נכון ליום 16/2/97. 4. הגם שהתאונה הייתה תאונת עבודה, לא פנה התובע לועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לבדיקה רפואית, ובפועל מונה בתיק זה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, פרופ' דן עטר, אשר בדק את התובע וקבע בחוות דעתו כי התובע נפגע בברך רגל שמאל וסבל מכאבים עזים אך ללא איבחון שבר ובפועל לאחר הפגיעה שוחרר לביתו עם חבישה אלסטית לברך. לאחר בדיקה שבוצעה לתובע, קבע המומחה כי לא נותרה לתובע כל נכות רפואית עקב התאונה האמורה. בשכר טרחתו של המומחה נשא התובע. 5. על בסיס הנתונים העובדתיים הנ"ל, הריני פוסקת לתובע את הסכומים הבאים: א. כאב וסבל - בהתחשב בעובדה כי לתובע לא נותרה נכות רפואית ובהתחשב בתקופת אי-הכושר אשר הוכחה בפני על בסיס תעודות רפואיות, בהתחשב בעובדה כי קיבל טיפולי פיזיוטרפיה, ובהתחשב בסוג הפגיעה, אני סבורה כי יש לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה סך של 6,500 ש"ח. ב. הפסד שכר בעבר - כאמור, המוסד לביטוח לאומי הכיר לתובע בתקופת אי כושר של 101 ימים, מיום 31/1/96 ועד ליום 20/5/96 ובגין תקופה זו שילם המוסד לביטוח לאומי לתובע דמי פגיעה בסך 5,659 ש"ח המהווים 75% משכרו לאותה תקופה. הגם שמעבידו של התובע הוציא לתובע תלושי שכר בגין אותה תקופה, שוכנעתי כי בפועל לא קיבל התובע שכר עבודה ממעבידו. אשר על כן, סבורתני כי זכאי התובע להפרש של 25% משכרו המלא שלא שולם לו. שיעור זה עומד על 1,886 ש"ח (על בסיס שכר מלא לתקופת אי-הכושר של 7,545 ש"ח). ג. הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות - מאחר ומדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, על התובע להפנות דרישה זו למוסד לביטוח לאומי ואין מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. ד. הוצאות תשלום חוות דעת למומחה - התובע נשא בתשלום שכר טרחת המומחה בשיעור של 2,000 ש"ח ובהתחשב במהות הפגיעה ותקופת ימי המחלה שנפסקו לו, אני סבורה שהייתה הצדקה עניינית למינוי מומחה מטעם בית המשפט והגם שלא נקבעה נכות רפואית לתובע, אני סבורה כי על הנתבעת לשאת בעלות זו. 6. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 10,386 ש"ח, כשסכום זה ישא ריבית והצמדה חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן, תוסיף הנתבעת ותשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 11% בצירוף מע"מ כשסכום זה ישא ריבית והצמדה חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. תאונת דרכיםסעיף 4ג לחוק הפלת"ד