האם דו"ח פסיכולוג קליני עילה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה ?

החלטה: בפני מונחת בקשת המבקשת, אשר נפגעה בתאונת דרכים כהגדרתה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ג - 1973, להוסיף ולמנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה, על מנת שיתן חוות דעתו באם נותרה לה נכות בתחום זה עקב פגיעתה בתאונת דרכים. המבקשת צירפה לבקשתה דו"חות ורישומים של פסיכולוגית קלינית, אצלה הייתה מטופלת במהלך שנת 1999, ועל בסיס רישומים אלו התבססה הבקשה. המשיבה התנגדה למינוי בתחום זה מן הטעם, כי אין ברישומים אלו די כדי לבסס בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, וכי גם לגופו של עניין, עיון ברישומי הפסיכולוגית מלמד, כי המבקשת סיימה את טיפוליה ושבה לאיתנה ולפיכך אין כל הצדקה למינוי בתחום זה. אלא שהמשיבה אף הוסיפה וטענה, כי המבקשת פועלת בחוסר תום לב ומנסה לטעון, כי נפגעה בתאונה בראשה וסבלה מאיבוד הכרה ובהתאם מתופעות פסיכולוגיות כאלה ואחרות, בעוד שבפועל על פי תעודת חדר מיון נרשם, כי הגיעה לבית החולים בהכרה מלאה מבלי שקיימת אבחנה כלשהי של פגיעת ראש. אלא שאינני מקבלת את טענות המשיבה בנושא זה. גם אם לא סבלה המבקשת מפגיעה ישירה בראשה במהלך אירוע התאונה, אין בכך כדי להעיד על העדר פגיעה כלשהי בפן הפסיכולוגי או הפסיכיאטרי. פגיעה בנפש יכולה להגרם אף עקב עדות למהלך אירוע טראומתי ועל פי החומר הרפואי שהוצג בפני, סבורתני כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה מספיקה, אשר תצדיק מינוי מומחה רפואי. המשיבה הסכימה כי אם יש מקום למנות מומחה רפואי, אזי יש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי ולא הפסיכולוגי. הגם שעל פניו סברתי כי ניתן למנות מומחה בתחום הפסיכולוגי, אשר יתן חוות דעתו בשאלת היקף הטיפולים הפסיכולוגיים להם עלולה המבקשת להדרש בעתיד ועלותם, הרי שבפועל לאור עמדת הצדדים, אינני ממנה מומחה בתחום זה ובוחרת למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי, על מנת שיקבע באם נותרה למבקשת נכות בתחום זה עקב תאונת הדרכים בה נפגעה. (ראה רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4) 865, שם נקבע כי די ברישומים טיפוליים שנערכו אצל פסיכולוג כדי לבסס בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה). אשר על כן: 1. אני ממנה את פרופ' מ. נוימן רחוב לויטן 4 תל-אביב (מבי"ח שלוותה) כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטריה אשר יחווה את דעתו בשאלת נכותה של המבקשת רונית אלקובי עקב תאונת דרכים מיום 28/4/98. 2. המומחה יגיש חוות דעתו תוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו. 3. שכרו של המומחה ייקבע בידי בית המשפט לאחר המצאת חוות הדעת, וישולם בשלב זה על ידי התובעת. התובעת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 3,000 ש"ח להבטחת תשלום שכרו של המומחה וזאת תוך 14 יום מהיום. 4. בגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכרו ובהוצאותיו של המומחה. 5. הצדדים רשאים למסור למומחה כל חומר רפואי שבידיהם, פרט לחוות דעת של מומחים אחרים, והמומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעתו. 6. הצדדים יגישו חישובי נזק לאחר קבלת חוות הדעת ולא יאוחר מ- 7 ימים עובר לקדם המשפט הבא. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהפסיכולוגיהשאלות משפטיותמינוי מומחה