ביטוח רכב שכור בחו"ל - מעבר בין מדינות

במעבר הגבול מאיטליה לסלובניה, במהלך בדיקת הדרכונים והתיעוד, נודע לתובע כי אין באפשרותו לעבור את הגבול עם הרכב הספציפי מאחר וביטוח הרכב השכור באיטליה איננו מכסה נזקים או גניבה לרכב במדינות כמו סלובניה ולכן משטרת הגבולות לא הותירה לתובע לעבור את הגבול לסלובניה עם אותו רכב. ##להלן בנושא פיצוי בגין מעבר גבול בחו''ל עם רכב שכור / ביטוח רכב שכור בחו''ל - מעבר בין מדינות:## התובע, רכש חבילת נופש בסלובניה עבורו ועבור בת זוגו מהנתבעת שהינה סוכנות נסיעות. חבילת הנופש כללה טיסת שכר לאיטליה, וקבלת רכב שכור באיטליה איתו תכנן התובע לעבור את הגבול לסלובניה ולבלות את חופשתו שם במשך שבוע ימים.   מאחר ומדובר בשכירת רכב לשם טיול במזרח אירופה, היה על התובע להוסיף דמי ביטוח נוספים בשל הסיכונים הגבוהים באיזור זה, והוא אכן עשה זאת.   עלותה הכוללת של העסקה בחברת איסת"א כפי שמציין התובע בתביעתו היא 822 דולר ארה"ב.   התובע טס במועד הקבוע לאיטליה, שם הוא קיבל רכב והחל בנסיעה לכיוון מעבר הגבול לסלובניה.   במעבר הגבול מאיטליה לסלובניה, במהלך בדיקת הדרכונים והתיעוד, נודע לתובע כי אין באפשרותו לעבור את הגבול עם הרכב הספציפי מאחר וביטוח הרכב השכור באיטליה איננו מכסה נזקים או גניבה לרכב במדינות כמו סלובניה ולכן משטרת הגבולות לא הותירה לתובע לעבור את הגבול לסלובניה עם אותו רכב.   התובע ביקש להתקשר לדלפק חברת יורופקאר בשדה התעופה בורונה, ולאחר שיחה עם פקידה, אישרה הנ"ל כי הביטוח איננו מכסה את הרכב בשטחי סלובניה והתנצלה בפני התובע על הטעות שקרתה, אך לא הציעה לתובע פתרון כלשהוא כגון החלפת הרכב לרכב שניתן להיכנס איתו לשטחי סלובניה. בסופו של דבר ובלית ברירה נאלץ התובע להשאר באיטליה ולבלות את חופשתו שם.   טענות הצדדים התובע טוען כי נגרמה לו אכזבה רבה בעקבות כך שהטיול המתוכנן לא יצא אל הפועל. לבני הזוג היתה ברורה מטרת הטיול, הם תכננו אותו בקפידה, השקיעו מאמץ ומחשבה רבים והכל נקטע לפתע ללא אזהרה ולא תכנית חלופית מוכנה.   התובע טוען כי הוא ובת זוגו מצאו עצמם אובדי עצות ביום שישי בערב ללא אפשרות להתקשר לחברת איסת"א לקבלת עצה.   סופו של עניין הוא שהתובע ואשתו טיילו באיטליה ללא תכנון, לא מיצו את החופשה השנתית שכה יחלו לה, עבדו על תכנונה והשקיעו מאמצים ליישומה.   התובע טוען כי מדובר בפרט מאוד פשוט שקל היה לברר עוד בטרם היציאה מהארץ, אולם חברת איסת"א התרשלה, ולא מילאה חובתה כראוי.   בכתב תביעתו, טוען התובע, כי יש לפסוק לו פיצוי על סך של 4,472 דולר ארה"ב, סכום זה מורכב מ - 922$ עלות החבילה ששילם לאיסת"א, 1,050 $ עבור הוצאות אשל ל - 7 ימים בחו"ל לזוג, לפי 150$ ליום 1,500$ הפסד 5 ימי עבודה של התובע לפי 300$ ליום וכן 1,000$ פיצוי על עוגמת נפש בשל אי ביצוע הטיול המתוכנן והעדר כל הנאה מהנסיעה המתוכננת.   הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי ביצעה את הזמנת התובע במיומנות ובמקצועיות ומסרה לו את כל שהיה דרוש לו לצורך ניצול שירותי התיירות, לרבות כרטיסי הטיסה וכן שובר של חברת ההשכרה.   הנתבעת טענה כי בטרם ביצעה את ההזמנה, ביררה עם חברת ההשכרה את התנאים לכניסת התובע לסלובניה עם רכב שכור. חברת ההשכרה מסרה לנתבעת את התנאים, דהיינו תוספת תשלום עבור ביטוח וכן הצורך להזמין סוג מסויים של רכב, והנתבעת מסרה פרטים אלו לתובע.   הנתבעת ביצעה את הזמנת הרכב בהתאם לפרטים שנמסרו לה על ידי חברת ההשכרה.   הנתבעת מכחישה מכל וכל, כי לתובע נגרם נזק, כי אם נגרם לו נזק כאמור, הרי שנזק זה נגרם לתובע בשל רשלנותה של חברת השכרת הרכב. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי נגד חברת אוטו-יורופ ישראל, דרכה בוצעה הזמנת הרכב השכור. בכתב הגנתה להודעה לצד שלישי טענה חברת אוטו יורופ כי תפקידה מסתכם בכך שהיא תיווכה בין התובע והנתבעת לבין חברת שירותי השכרת הרכב בחו"ל, אשר השכירה לתובע בפועל את הרכב נשוא הדיון ושהיתה אמורה בין יתר התחייבויותיה כלפי התובע, להסדיר את כניסתו עם הרכב לסלובניה.   חברת אוטו יורופ ישראל טוענת כי חברת ההשכרה באיטליה אשרה כי היא לא דאגה לאישורי הכניסה ואף הביעה את התנצלותה ואת בקשתה לפצות את התובע במלוא עלות ההשכרה ששילם, אולם התובע סירב לכך.   טענה נוספת שמעלה צד ג' היא, שגם אם התובע לא יכול היה ליצור קשר עם משרדי הנתבעת והצד השלישי במהלך סוף השבוע, היה באפשרותו להתקשר ביום א' לחברת ההשכרה בחו"ל ולהסדיר את הכניסה לסלובניה ואולם התובע ויתר מתוך בחירה על כל תוכנית הטיול ונשאר באיטליה עד סוף חופשתו.   לעניין הנזק, טענת צד ג', כי התובע ממילא ניצל את חופשתו במלואה וממילא היה נדרש להוציא הוצאותיו ללא כל קשר לטענותיו נשוא כתב התביעה.   עוד נטען ע"י צד ג', כי התובע פעל בחוסר סבירות קיצוני כאשר הוא לא דווח לחברת ההשכרה ו/או לנתבעת ו/או לצד השלישי על הבעיה שנוצרה ולא איפשר בכך לטפל בה.   צד ג' טוען כי התנהגותו של התובע לוקה בחוסר תום לב וכי הוא הכשיל למעשה את חברת ההשכרה ומנע ממנה ליתן שירות טוב יותר. התנהלותו הלא אחראית של התובע גרמה להוצאות מיותרות לכל הצדדים ובזבוז זמן יקר, ובהמשך טוען צד ג' כי הוצעה לתובע הצעה לפיצוי שהינה הוגנת והולמת ואולם התובע מתוך מטרה להאדיר נזקיו מקום שאין בסיס לכך ובחוסר תום לב דחה את ההצעה ובחר להגיש תביעת סרק לבית המשפט.   יש לציין כי חברת אוטויורופ ישראל, צורפה להליך במסגרת הודעה לצד שלישי ולא כנתבעת בתיק העיקרי.   אין חולק על כך כי לתובע נגרם נזק, אך השאלה היא על מי מוטלת החובה לפיצוי התובע על נזקיו והאם הנתבעת היא הנתבע הנכון בנסיבות העניין. כעולה מעובדות האירוע, חברת איסת"א עשתה את כל מיטב יכולתה כדי להוציא את תכנית הטיול לפועל ואף מעיון בשובר ההשכרה של הרכב, אפשר להווכח כי נרשם בו שיש אפשרות להכנס לסלובניה עם הרכב, חברת איסת"א ביצעה את המוטל עליה להזמין את חבילת התיור שהתובע הזמין ולוודא שנתקבלו האשורים הדרושים התואמים את ההזמנה.   לא ראיתי בדברי התובע דבר שיש בו כדי להטיל אחריות כלשהי על הנתבעת לנזקיו אם בפן הנזיקי ואם בפן החוזי.   לא ניתן לצפות מהנתבעת, מעבר לחובתה, לוודא שהאישורים הדרושים הושגו ושהם תואמים את ההזמנה שבוצעה, לבדוק בחברת ההשכרה האיטלקית או אצל נציגתה בארץ כי באישורים שניתנו לא נפלה טעות.   לא הועלו טענות נגד הנתבעת באשר לרשלנות כלשהי בבחירת בעל החוזה עימה באיטליה או כל טענה אחרת שיש בה כדי להטיל עליה אחריות כלשהי בשל מחדליה של חברת השכרת הרכב באיטליה.   לאור כל האמור לעיל, דין התביעה נגד הנתבעת להדחות.   משנדחתה התביעה העיקרית, דין ההודעה לצד שלישי להדחות.   תרופתו של התובע לקבלת פיצוי על נזקיו איננה בהגשת התביעה נגד הנתבעת, כי אם נגד מי שהפר התחייבותו כלפיו והפר את חובתו כלפיו בכל הקשור להשכרת רכב שניתן היה לחצות איתו את הגבול לסלובניה.   אשר על כן, וכפי שצויין לעיל, התביעה נדחית וכן ההודעה לצד שלישי.   בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.  רכבביטוח רכבהשכרת רכב